full screen background image
Search

א א א

בלוג מכבי

בלוג מכבי שירותי בריאות

האם כל הבדיקות נחוצות?

22805-Blog_photo_NEW_rosh-hashana_v10

בעידן המקוון של היום, כשכל אחד יכול לשלוף מידע רפואי, להכיר את מגוון הבדיקות הקיימות ולהתייעץ בפורומים, הולכת ומתגברת תרבות צריכת הבדיקות מצד הפציינטים. הם מגיעים לרופא עם רשימת בדיקות מוכנה מראש, הכוללת כמובן בדיקות דם, CT, בדיקות מאמץ ואפילו MRI
אך האם כל הבדיקות האלו באמת נחוצות? ד”ר מיכאל ויינפאס, מומחה לרפואת משפחה במכבי מסביר:

הרופא המטפל, אשר הוכשר לתפקידו במשך שנים רבות, מקשיב  למטופל, בודק אותו ומנחה אותו לביצוע הבדיקות המתאימות למצבו, לגילו ולתלונותיו. לעיתים הוא מרגיש מתוסכל בפני הדרישה לקיים את רשימת המכולת שהכין הפציינט. הוא יודע שלפעמים רשימה זו אינה מוצדקת ואינה משרתת את בריאותו של המטופל.

ריבוי בדיקות לא מצביע על רופא טוב יותר

בקרב האוכלוסייה קיימת סברה כי אם אדם יוצא מהרופא עם רשימת בדיקות ענפה, הוא קיבל “רפואה טובה”. יש פציינטים שחשים, שאם הרופא ציין שאין טעם בבדיקות אלו אז הוא כנראה “עובד” עליהם. אך לא פעם ההפך הוא הנכון – ריבוי בדיקות הוא אינו בהכרח רפואה נכונה.

בדיקות רבות מתאפיינות בספציפיות נמוכה. כלומר, הבדיקה עלולה לצאת חיובית גם כאשר המחלה אינה קיימת. מצב זה עלול לזרוע חרדה מיותרת וכניסה להרפתקאה של בדיקות פולשניות יותר, גם אם ברור שהן מיותרות.

דו”ח חדש שהתפרסם בארה”ב קובע, שכשליש מהמטופלים נשלחים לבדיקות מיותרות בעלוּת של מליארדים למשלמי המיסים.  הדו”ח אשר מומן ע”י האגודה האמריקאית לרפואה פנימית, פורס רשימה של בדיקות רפואיות מיותרות, שעלוּתן בארה”ב כ-600 מיליארד דולר בשנה. בדיקות אלו, על פי המומחים, אינן מוסיפות ידע בעל ערך למטופל, גורמות לעומס רב על המערכת הרפואית וכאמור גורמות לבזבוז הון עתק ולפגיעה ביעילות במערכת הרפואית, שסובלים ממנה המטופלים עצמם. הן לא רק מיותרות, אלא גם מזיקות. הן חושפות את המטופל לקרינה מיותרת, לניתוחים פולשניים ולפעולות חודרניות ומסכנות את החולה ללא צורך.  אין זה אומר שהחולה לא צריך אף פעם להישלח לבדיקות הללו, אלא שהבדיקות הפכו לשכיחות מאוד גם כשהן אינן נחוצות.

 

אילו בדיקות עלולות להיות מיותרות?

  • צילום גב – ברוב המקרים של כאב גב, צילום אינו מקדם את האבחנה. קיימות בדיקות יעילות יותר כגון תשאול, בדיקה נוירולוגית ושקיעת דם.
  • בדיקת מבחן מאמץ (ארגומטריה) במטופלים בריאים – בהעדר גורמי סיכון בדמות יתר לחץ דם, סוכרת וכולסטרול גבוה, ארגומטריה היא בדיקה מיותרת. תרומתה לגילוי מצבים הדורשים טיפול בטלה בשישים ובקרב מטופלים מסוימים היא אף נוטה להראות מחלה גם בעדר הפרעה אמיתית.
  • CT של הראש לאחר התעלפות שלא היתה מלווה בפרכוס או בחבלת ראש – כדאי שתדעו כי לבדיקת CT קרינה השווה למאות צילומי רנטגן.
  • בדיקות דם “רוטיניות” אחת לשנה – ביצוע בדיקות תקופתיוֹת מומלץ בכל גיל, אך אילו בדיקות מומלצות, באיזו תדירות ולאילו אוכלוסיות סיכון היא שאלה שוועדות מקצועיות בדרג גבוה מאד בודקות מדעית. רק בדיקות שעמדו בקריטריונים המדעיים מומלצות. אצל אנשים צעירים ובריאים מומלצת בדיקה תקופתית רק אחת לחמש שנים ועם מספר קטן של בדיקות. כאשר רופא שולח אדם לבדיקות דם, עליו לדעת מהי סיבת הבדיקה ועל איזו שאלה היא אמורה לענות, כדי שביצוע הבדיקה יביא תועלת כלשהי.

 

לסיכום: בהחלט חיובי לקרוא וללמוד ממקורות עצמאיים, אך אם אתם בוטחים ברופא שלכם – נהלו איתו דיון על הבקשות שלכם, בקשו הסבר על כל בדיקה – וסמכו על המלצותיו.




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *