חודש המודעות לסרטן השד: מידע שיכול להציל חיים

סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים – מדי שנה מאובחנות בישראל כ-5,000 חולות חדשות. לרגל חודש המודעות הבינלאומי לסרטן השד החל באוקטובר, ד"ר נאוה זיגלמן-דניאלי מנהלת המערך הרפואי האונקולוגי במכבי שירותי בריאות עונה על שאלות ונותנת מידע חשוב שכדאי לכל אחת להכיר

מהו סרטן השד?
"סרטן השד" אינו מחלה אחת, אלא קבוצה של מחלות שניתן לחלק למספר "משפחות". לכל "משפחה" מאפיינים ביולוגיים ייחודיים המסייעים לרופא בהערכת המצב הרפואי ובתכנון הטיפול.

מהם הגורמים שעלולים להגביר את הסיכון לחלות בסרטן השד?
בקרב מרבית הנשים לא קיים גורם ברור אשר יכול לנבא כי אישה בריאה תחלה. עם זאת ישנן אוכלוסיות אשר נמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן השד, ואף נמצא קשר עם גורמים מסוימים אשר עלולים להגביר את הסיכון של האישה לחלות, ולכן כדאי להכיר אותם. חשוב לציין כי במידה ולאישה קיים גורם סיכון אחד או יותר, אין זה אומר כי היא תחלה בסרטן, כפי שהעדר גורמי סיכון אינו מבטיח שלא תחלה.
אלו הם הגורמים אשר עלולים להגביר את הסיכון למחלה:

• מין: גם נשים וגם גברים יכולים לחלות בסרטן השד. עם זאת, השכיחות בקרב נשים גבוהה פי מאה בהשוואה לגברים.
• מוצא אתני: בישראל סרטן השד היא מחלה השכיחה יותר בנשים יהודיות בהשוואה לנשים ערביות. בנשים יהודיות המחלה שכיחה יותר בקרב יוצאות אירופה וארצות הברית. בקרב נשים יהודיות חציון הגיל באבחנה הינו 62 ובנשים ערביות בגיל 53 שנה.
• גיל: הסיכון לחלות בסרטן השד עולה עם הגיל, וכ-80% מהמאובחנות עברו את גיל ה-50. כ-15% מהחולות מאובחנות בגילאי 40-49 שנה ורק 6% מהחולות מאובחנות מתחת לגיל 40. כשליש מהמאובחנות הן בשנות ה-70 לחייהן.
• גורמים הורמונליים: גורמים הורמונליים נמצאו כמגבירים במעט את הסיכון לחלות ונובעים מחשיפה ממושכת במהלך החיים להורמוני המין הנשיים ואלו הם:
  – גיל מוקדם של הופעת המחזור הראשון לפני גיל 11 או הפסקה מאוחרת של המחזור החודשי אחרי גיל 55.
  – נטילה ממושכת של טיפול הורמונלי חלופי המשלב את ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון ומשמש להקלה על תופעות גיל המעבר (אין הכוונה לטיפול באסטרוגן בלבד, הניתן לעיתים לנשים בגיל המעבר אשר עברו כריתת רחם ולא נמצא כמגביר סיכון). לנשים הנוטלות טיפול מעין זה מומלץ להקפיד על מעקב רפואי צמוד, וליטול את הטיפול לפרק זמן קצר ככל הניתן.
• נשים שלא הרו מעולם או שהרו לאחר גיל 35: כנראה שהסיכון קשור באי הבשלה של תאי אפיתל (תאי רקמה) של השד המתרחשת באופן תקין בהריון, הגורמת לכך שתאי השד יהיו רגישים יותר לגורמים מסרטנים.
• נשים שעברו ביופסיות שד קודמות: נמצאה עליה קלה עד בינונית בסיכון לחלות, בעיקר כאשר בביופסיה נמצאה עדות לשגשוג לא תקין של תאי אפיתל השד. בחלק מהמקרים מומלץ על טיפול אנטי הורמוני דוגמת טמוקסיפן הניתן ככדור למספר שנים במטרה להפחית הסיכון.
• סיכון גנטי: נשים אשר אובחנו עם פגם תורשתי בגנים BRCA1 או BRCA2 נמצאות בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד במהלך חייהן. נשים אלו מצויות בסיכון מוגבר לפתח גידולים גם באיברים נוספים, ובעיקר גידולי השחלה, ומומלץ שתהיינה במעקב רפואי מתאים החל מגיל 25. סל הבריאות בישראל מאפשר להן בדיקת MRI שד שנתית.
• קרינה לאזור החזה בגיל צעיר: נשים שקיבלו טיפולי קרינה לטיפול בגידולים אחרים באזור החזה לפני גיל 40, ובעיקר בגיל ההתבגרות (למשל, כטיפול למחלת הודגקין שעירבה קשרי לימפה בחלק העליון של הגוף) נמצאות בסיכון מוגבר ומומלץ כי הן יתחילו בבדיקות סקר על פי המלצת הרופא המטפל, כעשור מעת סיום הטיפולים.
• היסטוריה משפחתית: בקרב נשים עם קרובי משפחה שחלו בסרטן השד ו/או השחלה, ואשר לא אובחנו עם פגם תורשתי לאחר בדיקות מתאימות למוצא האתני שלהן, קיים סיכון בינוני להופעת המחלה. במקרים אלו מומלץ להתחיל במעקב בגיל צעיר בעשור מהגיל שבו חלתה קרובת המשפחה, ובהתאם להמלצות הרופא המטפל.

מה צריך להדליק נורה אדומה?
מלבד מודעות לגורמי הסיכון למחלה, חשוב שכל אישה תשים לב למבנה השד שלה. אם היא חשה בשינויים שחלו במבנה השד, חשוב לפנות ולהיוועץ עם הרופא המטפל.

כיצד ניתן להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד?
שמירה על אורח חיים בריא הכולל משקל תקין, ביצוע פעילות גופנית סדירה, הימנעות מעישון, תזונה נכונה והגבלת צריכת אלכוהול יכולים להפחית את הסיכון לחלות. וכמובן, מודעות לגורמי סיכון משפחתיים אם יש כאלו.

כיצד ניתן להגדיל את סיכויי ההחלמה מסרטן השד?
חשוב להבין כי סרטן השד ניתן לגילוי בשלב מוקדם. גילוי מוקדם הוא האמצעי היעיל ביותר לריפוי סרטן השד, וככל שהמחלה מאובחנת בשלבים מוקדמים יותר, עולים סיכויי הריפוי לכ-90% ומעלה. במטרה להעלות את הסיכוי לאבחן את המחלה בשלביה המוקדמים, חשוב להקפיד על ביצוע מעקב שגרתי בהתאם להמלצות.

אילו בדיקות יכולות לסייע לגילוי מוקדם?

• בדיקת רופא:
  מגיל 30 לערך ניתן להיבדק אחת לשנה על-ידי רופא המתמחה בבדיקת שד ידנית. בהתאם לצורך ולשיקול דעתו, הרופא ימליץ על בדיקות נוספות. יש לציין כי בדיקת שדיים ידנית לא הוכחה כמפחיתה את התמותה מסרטן שד.
• בדיקת ממוגרפיה:
  ממוגרפיה היא בדיקת הדמיה המשמשת כבדיקת סקר לזיהוי גידול סרטני בשד בשלב מוקדם, לפני שניתן לזהות אותו במישוש. הבדיקה מומלצת לביצוע אחת לשנתיים בקרב נשים מגיל 50 ועד גיל 74 שמצויות בקבוצת סיכון ממוצעת. לנשים מתחת גיל 50 שלהן קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה בסרטן השד, ולנשים אחרות המצויות בסיכון גבוה, מומלץ להיות במעקב רפואי של כירורג שד או אונקולוג, ולרב מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנה מגיל 40 או כעשור טרם גיל אבחון המחלה בקרובת המשפחה. אצל חלק מנשים אלו יערך שימוש בבדיקות הדמיה נוספות דוגמת אולטרה-סאונד או MRI שד, היות ובדיקת הממוגרפיה בגיל צעיר לא תמיד משקפת ממצאים לא תקינים בשד.

והכי חשוב:
לא לחשוש להיבדק או לשאול שאלות בנושא. למי שחלתה מומלץ מאד למצוא רופא או רופאה הפנויים לתקשורת מיטבית וללווי רפואי הולם ומקצועי.

בברכת בריאות טובה!

למידע נוסף אודות חודש המודעות לסרטן השד במכבי: http://bit.ly/2xL2FEd

למידע נוסף על בדיקות הממוגרפיה במכבי: http://bit.ly/2xH7lNQ