כוחה של התמכרות או כוחו של הרגל?
הניקוטין שבסיגריה הוכר כבר בשנת 1988 כסם ממכר ומאז הדעה הרווחת בקהילה המדעית בעקבות מחקרים רבים שנערכו בנושא היא כי מרכיב הניקוטין בסיגריה אכן ממכר ממש כשם שסמים קשים ממכרים. החומר הממכר בסיגריה הוא למעשה התירוץ העיקרי של הנגמלים במקרה של כישלון.
עם זאת, בשנים האחרונות עולים קולות שאומרים שהניקוטין הוא חלק לא משמעותי כל כך בתהליך ההתמכרות. למעשה למרכיב הפסיכולוגי השפעה גדולה ממנו והוא זה שיש לטפל בו על מנת להיגמל בהצלחה. פרופ' פרנק, לשעבר ראש החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב מסביר.
פרופ' פרנק חקר התמכרויות להרואין ולעוד סמים ממכרים (אופיום, מורפין, קודאין, מתאדון ועוד) במשך כ-30 שנה. לפני כ-15 פנתה אליו חברת טבק שביקשה ממנו לבדוק אם גם הניקוטין המצוי בסיגריות אכן ממכר.
פרופ' פרנק קיבל עליו את המשימה ובמחקרו הוא טוען כי לא נמצאו מאפיינים דומים כלל בין הניקוטין ובין סם ההרואין. המחקר בדק בין היתר אוכלוסיות שונות שצריכות להימנע מעישון במשך פרקי זמן ארוכים מסיבות שונות, לדוגמה: דתיים בשבת או דיילות בעת טיסה טרנס-אטלנטית, נמצא כי קבוצות אלה לא חווים קושי להימנע מעישון בתקופות המדוברות ומכאן שהעישון הוא בסך הכל הרגל מגונה ולא יותר.
פנינו גם לד"ר יוסי עזורי מומחה לרפואת משפחה ולגמילה מעישון שהוסיף ואמר כי הכיוון שפרופ' פרנק מתווה במחקרו מחזק את הטענה הרווחת היום וגורסת כי חלק משמעותי בהתמכרות לעישון היא גם פסיכולוגית. דוגמאות לכך ניתן לראות אצל אנשים שיוצרים התניות מאוד ברורות בנוגע לסיגריות שאינן נוגעות להתמכרות הפיסית, לדוגמה: סיגריה עם אלכוהול, סיגריה עם קפה, סיגריה אחרי ארוחה ועוד.
ניסיון העבר מלמד אותנו כי ההתמכרות הפיזיולוגית היא מרכיב שהולך ודועך עם הזמן בעוד הקושי הפסיכולוגי נשאר לאורך זמן רב יותר. כל תוכניות הגמילה כיום – גם הפרטניות וגם הקבוצתיות שמות דגש גם על הפן הפסיכולוגי מתוך מחשבה שניתן לבטל את ההקשרים המותנים ההופכים את העישון להרגל מגונה. עם זאת, לא כדאי למהר לבטל את ההשפעה הממכרת של הניקוטין על הגוף. חשוב לציין שלצד המחקר האחרון של פרופ' פרנק, קיימים מחקרים רפואיים רבים שלא נסתרו, שמצביעים על כך שהניקוטין הוא חומר ממכר והוא הגורם העיקרי להתמכרות פיזית לעישון.
