full screen background image
Search

א א א

בלוג מכבי

בלוג מכבי שירותי בריאות

מפיגים את הערפל: כל מה שרציתם על מאניה דפרסיה

אישה מורידה מסכה

כולנו ודאי שמענו בחיינו את המושג מאניה דיפרסיה (הפרעת דו קוטבית), אך האם אנחנו יודעים את משמעותו? כיצד מתבטאת המחלה ומהם הדפוסים שלה? כל התשובות בכתבה הבאה…

  • מהי הפרעה דו קוטבית וכיצד היא מתבטאת?

הפרעה דו-קוטבית, שידועה גם בשם מאניה-דפרסיה, היא מחלה כרונית שמאופיינת בתנודות חריפות של מצב רוח, אנרגיה, חשיבה וההתנהגות, שנעות מקיצוניות אחת לשנייה. התסמינים הבולטים ביותר של המחלה הם התנהגותיים, אך למחלה יש גם השפעות על התפקוד הקוגניטיבי, על חילוף החומרים ואף על הלב. ההפרעה יכולה להתבטא באופן שונה אצל כל מטופל ומטופל והיא עלולה להתפתח בהדרגה או להתפרץ בפתאומיות בכל גיל.

הדיכאון הקשור עם הפרעה דו-קוטבית מתבטא במצב רוח ירוד מאד תקופה ממושכת, שבמהלכה אנשים עלולים להרגיש עצובים מאד וחסרי ערך, עד כדי להופעת מחשבות אובדניות. כיוון שבמקרים רבים תקופת הדיכאון מופיעה ראשונה, ישנם אנשים שמאובחנים כלוקים בדיכאון הרבה לפני שמתפתח שלב המאניה, המאפשר אבחון הפרעה דו-קוטבית.

תקופת המאניה מתבטאת בתחושות התלהבות והתרוממות רוח מוגזמות, או לחילופין, רוגז מכל דבר קטן. במהלך המאניה אנשים חשים שמחה גדולה ומפתחים תוכניות ורעיונות שאפתניים ומוגזמים. הם עלולים למשל לבזבז כסף רב על דברים שברור שאינם יכולים להרשות לעצמם. מאפיינים נפוצים נוספים של מאניה יכולים לכלול תחושת מרץ, חוסר רצון לישון או לאכול, דיבור מהיר ונטייה להתעצבן בקלות. אמנם בתקופה זו החולים מרגישים יצירתיים ורואים את המאניה שלהם כחוויה חיובית, אך יש לזכור ששלב המאניה עלול להידרדר לפסיכוזה (מצב שבו רואים או שומעים דברים שלא קיימים במציאות). להבדיל משינויים מקובלים במצב הרוח, אצל הלוקה בהפרעה כל התקף של דיכאון (דיפרסיה) או של מאניה יכול להימשך מספר שבועות ואף יותר. הביטוי החמור של המחלה עלול להפריע לתפקוד היומיומי ולפגוע במערכות היחסים עם בני המשפחה והחברים.

  • האם דפוסי המחלה הם קבועים בקרב כל מי שלוקה בהפרעה?

דפוסי החילופים במצב הרוח משתנים מאדם לאדם. בשעה שאנשים מסוימים עלולים לסבול רק מ-2-3 התקפים של ההפרעה במהלך חייהם ולנהל חיים יציבים ביניהם, אחרים עלולים לחוות התקפים רבים.

  • כיצד ניתן לאבחן ולטפל במחלה?

האבחון וריכוז הטיפול מתבצעים על ידי רופא מומחה בפסיכיאטריה, בעקבות הפניה של רופא המשפחה. חלק מהמקרים של הפרעה דו-קוטבית דורשים התייחסות חירום. כשמתעורר חשש שהלוקה עלול לפגוע בעצמו או באחרים כתוצאה מהמחלה, גם אם אין רופא משפחה זמין, יש להגיע בהקדם עם הלוקה למחלקת מיון בבית חולים בו נמצא אותה עת רופא פסיכיאטר.

במקרים רבים הטיפול בהפרעה דו-קוטבית נמשך כל החיים. הטיפולים התרופתיים והאחרים יכולים לסייע בייצוב מצב הרוח ולהקל על הסימפטומים. למרות תופעות הלוואי שעלולות להתלוות לטיפול והטרחה הכרוכה בו, חשוב להקפיד על המשכיות הטיפול גם אם החולה סבור שהוא מרגיש טוב. בהיעדר טיפול המחלה עלולה להחמיר (בקרב אנשים שלוקים בהפרעה דו-קוטבית נרשם שיעור גבוה של התאבדויות).

  • האם ניתן לחיות חיים נורמטיביים עם הטיפול במחלה?

כאשר ההפרעה מטופלת ניתן לחיות חיים מהנים ופוריים. מחקרים מדעיים בעניין נערכים באופן תמידי במטרה לשפר את תהליך האבחון, להעריך את יעילות הטיפולים השונים ולפתח עוד אמצעים שיסייעו לשמור על האיזון הנפשי בקרב הלוקים בהפרעה.

  • כמה נפוצה הפרעה דו-קוטבית?

הפרעה דו-קוטבית היא מחלה נפוצה יחסית: בערך אדם אחד מתוך 100 מאובחן כמי שלוקה בה. יחד עם זאת, אנשי מקצוע רבים מאמינים שלמעשה קיים רצף של דרגות שונות של ההפרעה ושיעור גבוה יותר מהאוכלוסייה חווה אותה, ובסך הכול מדובר על כ- 6% מהאוכלוסייה. לא מעט אנשים אינם מאובחנים כי מעולם לא פנו לקבלת טיפול, ויש כאלו שמאובחנים בטעות כחולי דיכאון או שאינם מאובחנים כלוקים בהפרעה כי אינם תואמים את הקריטריונים הנוכחיים לאבחון.

  • באיזה גיל מתפתחת המחלה?

המחלה עלולה להתפתח בכל גיל, אך לעיתים קרובות מתחילה בין הגילאים 18-24. הן גברים והן נשים עלולים ללקות בה, ללא תלות במעמד החברתי, במוצא האתני, בהשכלה או ברקע הכלכלי. לכל יעוץ נוסף בנושא, ניתן לפנות לרופא המטפל.

 

לכל הזכויות בריאות הנפש במכבי: http://bit.ly/1uInYxC.




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *