full screen background image
Search

א א א

בלוג מכבי

בלוג מכבי שירותי בריאות

על סרטן השד

ידיים של נשים במעגל שמחזיקות סרט ורוד

סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים: מדי שנה מאובחנות בישראל כ-5,000 חולות חדשות. לכבוד חודש המודעות הבינלאומי לסרטן השד החל באוקטובר, פרופסור אהוד קליין, מנהל תחום כירורגיה במכבי, עונה לנו על מספר שאלות חשובות בנושא.

  • מהם גורמי הסיכון לסרטן השד?

גורם הסיכון לסוג סרטן זה הוא בעיקר סיפור משפחתי של המחלה. גורם סיכון נוסף הוא נשאות המוטציה של גן BRCA1 או BRCA2. כמו כן קיים קשר בין אורחות חיים והסיכון לחלות בסרטן השד. בין גורמי הסיכון נמנים השמנת יתר, היעדר פעילות גופנית, תזונה, צריכת אלכוהול מוגברת ועישון.

  • כיצד ניתן להפחית את הסיכון לחלות בסרטן שד?

חשוב להבין כי ניתן לגלות סוג סרטן זה בשלב מוקדם, ועל ידי כך להגדיל את סיכויי ההחלמה מהמחלה. גילוי מוקדם מתבסס על מספר גורמים: מודעות של האישה לממצאים מישושיים בשדיה, בדיקות תקופתיות על ידי כירורג שד וביצוע בדיקת ממוגרפיה שגרתית אחת לשנתיים מעל גיל 50. בנשים עם סיפור משפחתי, מומלץ לעבור בדיקת ממוגרפיה מגיל 40, או החל מגיל הצעיר ב-10 שנים מגיל חולת הסרטן במשפחה. שמירה על אורח חיים בריא הכולל משקל תקין, ביצוע פעילות גופנית סדירה, הימנעות מעישון, תזונה נכונה והגבלת צריכת אלכוהול, יכול להפחית את הסיכון לחלות.

  • אילו דברים צריכים להדליק לנו “נורה אדומה”?

חשוב שתהיה לאישה מודעות למבנה השד שלה. במידה והיא חשה בשינויים שחלו במבנה השד, צריכה “להידלק נורה אדומה”. במקרה כזה מומלץ לפנות לרופא מטפל ולפנות לבדיקה. ניתן אף לפנות ישירות לכירורג שד.

  • מהי בדיקת ממוגרפיה ומי צריכה להיבדק?

ממוגרפיה היא בדיקת הדמיה המשמשת לזיהוי גידול סרטני בשד בשלב מוקדם, לפני שניתן לזהות אותו במישוש. הבדיקה מומלצת לביצוע אחת לשנתיים בקרב נשים מגיל 50 ועד גיל 75 ללא סיפור משפחתי של סרטן השד ו/או מוטציה גנטית ידועה.

  • האם הקרינה בממוגרפיה מסוכנת?

הקרינה היא במינון נמוך מאד, ואין כל הוכחה בספרות הרפואית שהיא מסוכנת.

  • אם ישנה אבחנה של המחלה, מה תהליכי הטיפול?

אם קיים גוש חשוד, יש לבצע ביופסיה. במידה ותוצאות הביופסיה ממאירות, המשך התנהלות הטיפול תלויה בגודל הגוש, ובנתונים הביולוגיים שלו כפי שהתקבלו בתוצאות הביופסיה. לצורך המשך הטיפול יש צורך ביעוץ רב תחומי של כירורג, אונקולוג ורדיולוג, על מנת להחליט על התנהלות הטיפול. בדרך כלל, הטיפול יכלול את הוצאת הגידול באופן כירורגי, כשלעיתים יש צורך בדגימה מבלוטות הלימפה בבית השחי. במידה והגידול הינו גדול, לעיתים יש צורך בשחזור פלסטי חלקי של השד, או שחזור השד באופן מלא במידה ומבצעים כריתה. לאחר הטיפול הכירורגי מגיע שלב הטיפול האונקולוגי הכולל טיפול קרינתי לשד וטיפולים תרופתיים: החל מטיפולים הורמונליים, ביולוגיים, וכלה בטיפולים כימיים, לפי סוג הגידול, נתוניו הביולוגיים ודרגת התפשטותו.

  • האם כל אבחנה של סרטן השד מחייבת כריתת שד מלאה?

כמובן שלא. ברוב המקרים מבצעים ניתוחים משמרי שד. כריתות מלאות מתבצעות רק במקרים בהם סוג או גודל הגידול מחייב זאת. בנשאיות המוטציה של גן BRCA1 או BRCA2, אצלן סיכויי הופעת סרטן השד הם גבוהים מאד, יש כאלה הממליצים על כריתות שד מקטינות סיכון (הכוללת כריתת שחלות). במקרים אלה ממליצים על שחזורי שד המתבצעים על ידי וכירורג פלסטי.




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *