איך מתמודדים עם בת מתבגרת?

אומרים שגיל ההתבגרות נקרא גם גיל ה"טיפש עשרה" כיוון שזה הגיל שבו המתבגר הצעיר נכנס לגיל העשרה וזה בדיוק השלב בו ההורה מתחיל להתנהג כמו טיפש.
מובן שזו הלצה, אבל בכל צחוק יש גם אמת. גיל ההתבגרות הוא גיל מורכב עמוס הורמונים, שמהווה שלב חשוב ומשמעותי בחיי המתבגר, בו הוא לומד להכיר את עצמו ומגדיר מחדש את מערכות היחסים שלו עם הסביבה.עבור חלק מהאמהות שבנותיהן מגיעות לגיל הזה, החרדה רבה. אמהות אחרות רואות בגיל הזה הזדמנות להשפיע. כך או כך, להקשבה והבנה תפקיד חשוב מאד ביחסים בין אם לבת בגיל הזה.

ההקשבה לבת המתבגרת אינה מעידה על כך שאת מסכימה עם כל מילה היוצאת מפיה, אך מציינת שלנערות בנות עשרה חשוב יותר לדעת שמקשיבים להן ושלוקחים את דבריהן ברצינות, מאשר שהוריהם יסכימו עם דבריהן.

ההקשבה היא אתגר  לא קטן, במיוחד במקרים בהם אין הסכמה בין האם לבת, אך חשוב שהאם תאפשר לבת להתבטא. חשוב לאפשר לבטא את הקול הפנימי שלה, כיוון שאלו צעדים ראשונים לעצמאות עבורה. חשוב שהאם תיזכר מה היה טיב היחסים שלה עם אימה, ותציין לעצמה אילו תבניות ביחסים אלה היא מעוניינת לשחזר ביחסיה עם בתה ואילו תבניות היא מעוניינת לשנות.

עם זאת חשוב לשמור על אסרטיביות. אמא חייבת לחוש ביטחון להנחיל את סמכותה באופן אסרטיבי. גם אם הבת אינה מודעת לכך, היא זקוקה לסמכותיות של האם בשלב זה, אפילו אם החלטותיה יגרמו לה לכעס ולאכזבה.

ישנם כמה טיפים שיכולים לעזור:

·         לא צריך להיתפס לכל עניין. ייתכן ועל חלק מהדברים תוכלי להבליג כדי לאפשר לעצמך להתמקד על נושאים שבהם לא תהיה פשרה. בעניין הזה חשוב לזהות את הרגעים המשמעותיים בהם יש צורך להתערב ולדעת להגיד "לא".

·         גם אם התשובה הולכת להיות שלילית בוודאות (למשל בקשה להישאר ערה עד מאוחר כשלמחרת יש יום לימודים) היי קשובה ותני לה להתבטא. גם כשאת עונה לה, עשי זאת בטון קליל ולא נוזף, כדי שהשיחה תישאר עניינית.

·         היעזרי באמהות אחרות. במידה ואת רואה בני נוער אחרים שהתנהגותם נאותה בעינייך, דברי עם אימותיהם ונסי למצוא בדבריהן טיפים ורעיונות לגבי חינוך ילדיהם