איך נדע מתי זה נכון להגיד לחיתול שלום ולא להתראות?!

הורים ותינוק

הילד כבר מדבר והולך, אבל עדיין עושה קקי בחיתול ואנו מתחילים להרגיש שהוא עצמאי מספיק בכדי ללכת לשירותים. אך תהליך הגמילה מחיתולים מעורר שאלות רבות. איך נדע שהילד שלנו כבר בשל ויכול להגמל? ואיך נעשה זאת מבלי ללחוץ על הילד יותר מדי ולגרום לו נזק נפשי?

"יש לזכור", מסבירה מרינה לפיד, אחות טיפת חלב במכבי,"שלא לכל ילד מתאימה אותה גישה. שיטה שעזרה להורים אחרים ואף לאותם הורים עם ילד אחר, לא בטוח תעזור לנו. יש להעשיר את עצמנו בידע ממקורות מידע אקדמאים ולהתאים את השיטה הנכונה ביותר לילד הספציפי, לשלב ההתפתחותי שלו ולסיטואציה ולא את הילד לשיטה. אם מתעוררת בעיה, יש לפנות לגורם מקצוע".

ד"ר עדנה כצנלסון, פסיכולוגית קלינית, חינוכית והתפתחותית כתבה על ההכנה לקראת תהליך הגמילה בספרה:"מדריך לגמילה מחיתולים":

אז מתי מתחילים?

מחקרים מראים שהגיל הממוצע של בשלות להתחלת תהליך הגמילה נמצא בטווח שבין שנה וחצי לשנתיים, אך בדרך כלל קל יותר לגמול ילד גדול מאשר ילד צעיר מאד. הציפיה היא שילד עד גיל שלוש-שלושוחצי יפסיק להרטיב ביום, ועד גיל ארבע-חמש ייגמל בלילה. עםזאת, לא מתייחסים לרוב להרטבה כבעייתית לפני גיל ארבע (ביום) וחמש-שש (בלילה).

עניין של בשלות

על מנת שיוכל להתחיל בתהליך הגמילה, על ילדנו להגיע למספר מדרגות התפתחותיות. מבחינה גופנית, על הילד להיות מסוגל לשלוט בגופו, הן שליטה מוטורית גסה (הליכה, ישיבה וקימה) והן שליטה מוטורית עדינה, המאפשרת לו להפעיל את ידיו באופן מתואם. בנוסף, השליטה הנוירולוגית מאפשרת לו לשלוט על הסוגרים. מבחינה שכלית, הילד צריך להיות מסוגל לקשר בין תופעות – בין הלחץ בשלפוחית או במעי ובין ההפרשות והיכולת לשלוט עליהן. מבחינה רגשית, הילד מתחיל לפתח עצמאות ורצון לשלוט על גופו. הוא רוצה לגדול ולדמות למבוגרים או לאחיו הגדולים. אולם התהליך עדיין קשה, משום שהילד גם מפחד מההפרדות מההורים ואובדן התלות. כמו כן, הילד צריך להיות מסוגל להגיע למצב של ויתור על ההנאה המיידית שבשחרור הצרכים ויכולת לדחות סיפוקים על מנת לזכות בעצמאות ובתגמולים מההורים ומהחברה.

סימנים לכך שהילד כבר מוכן להתחיל להגמל: אם הילד מתעניין בהתפנות המבוגרים, מודיע שיוצא לו פיפי או קקי בראשית התהליך, מפגין מוטיבציה להוריד חיתול או לעשות בסיר או בשירותים. אם פער הזמן בין החלפת החיתול לבין ההרטבות מחדש גדל: חיתול יבש במשך שעתיים מהווה בהחלט סימן שאפשר להתחיל את הגמילה. אם הילד קם משנת הצהריים יבש, או מגלה אי נוחות כשהחיתול רטוב או מלוכלך וכשישנם סימנים לחוקיות זמנים שבהם הילד מתפנה – כמו, למשל, עשרים דקות אחרי ארוחת בוקר או צהריים.

לפעמים כדאי לחכות

בתקופות מעברים (גן, דירה או אפילו מדינה), בתקופת שינויים או מתח במשפחה(הולדת אח, מחלה, מתח זוגי זמני, לחץ זמני בעבודה או בלימודים וכדומה) כדאי לחכות אם הגמילה.

כמו כן, לא כדאי להתחיל את הגמילה בתקופת מחלה של הילד, או כשהילד סובל מעצירות – חינוך לניקיון עלול להחריף את התופעה. כשהילד נמצא במתח רגשי, רצוי לא להתחיל את תהליך הגמילה, גם אם ההסבר למתח לא תמיד ידוע. יחד עם זאת, אם יצאנו כבר לדרך והתחלנו בתהליך, לא כדאי להפסיקו.

את תהליך הגמילה מהחיתולים אנו מתחילים, תודעתית, כבר בסביבות גיל השנה: כשאנו מחליפים את החיתול ומנקים אותו נסביר לילד באופן מילולי את הקשר בין הדברים. את הסיר אפשר כבר להכניס הביתה גם לפני שהילד יכול להשתמש בו. כמובן שמומלץ לשמור על סדר יום קבוע, כך יהיה קל לזהות את תדירות ההתפנות.

כדי להצליח בגמילה אנו זקוקים לשני דברים: תוכנית גמילה וסבלנות…

חשוב גם שנזהה את הרצון להיגמל כרצון של הילד, ניתן לו חיזוקים גם כשהוא מצליח חלקית באמצעות מחיאות כפיים או מילות שבח. עדיף להמנע מפרס חומרי – כאשר הפרס יעלם הילד עלול לחזור ולהרטיב.

מקור: כצנלסון ע., מדריך לגמילה מחיתולים – כל מה שרציתם לדעת על חינוך לניקיון בגיל הרך, הוצאת עמיחי. 2010