אם אין לחם: נתונים על מצב המזון העולמי

כמות המזון המיוצרת היום בעולם מוערכת כמספקת  להאכלת פי 2 מאוכלוסיית העולם בכל רגע נתון. העולם המערבי מייצר ומבזבז כמויות אוכל עצומות מידי יום. למרות זאת, עדיין קיימים אזורים בעולם בהם בצורת, אסונות טבע, מלחמות ומשברים כלכליים מביאים לרעב כבד של אוכלוסיות שלמות. למה זה קורה? נירה אולנד, דיאטנית קלינית במכבי, משתפת את הסיבות לכך:

• פוליטיקה : לבני המעמד השליט יש מספיק משאבים כדי להאכיל את כולם, אך הם שומרים את המשאבים לעצמם בלבד. תרומות לא תמיד עוזרות, כי הן מעשירות עוד את העשירים ממילא.
• אינטרסים כלכליים: בצד אחד של העולם נזרקות כמויות יבול עצומות, בעוד שבצד השני של העולם מתים מרעב. לא כדאי כלכלית לשנע את המזון ממקום גידולו למקום שבו צריכים אותו.
• עיור מוגבר והתפתחות תעשייתית: בסביבה כפרית כל אחד יכול לגדל לעצמו מזון. עם שינוי המבנה החברתי לכיוון של עיור, תעשייה ומקצועות חופשיים, רוב האנשים נמצאים רחוק ממקורות המזון, וכשמצבם הכלכלי דחוק- אין להם אפשרות לצרוך מזון.
• שימוש במזון כנשק: מצור, מניעת גישה למזון וכליאה ללא מזון הן רק חלק מהשיטות הנהוגות במלחמות וסכסוכים ברחבי העולם לאורך ההיסטוריה, וכך גם כיום.

הפתרונות לבעיית הרעב העולמי מתמקדות כיום בפיתוח זני דגנים וקטניות חדשים ועמידים לאזורי בצורת , פיתוח מקורות חלבון זולים (חרקים למשל), ואיסוף תרומות.

מה עושים בישראל למיגור הרעב?

• פיתוח ערוצי קניה של תוצרת חקלאית ישירות מהחקלאי לצרכן. באופן זה החקלאי מרוויח יותר, הצרכן משלם פחות ומקבל סחורה טרייה יותר. זו הזדמנות לחקלאי למכור (בזול מאד) גם ירקות ופירות בעלי מראה פחות יפה, שלא נמכרים דרך רשתות השיווק ונזרקים.
• עידוד התרומה של עודפי מזון ממוסדות ציבוריים ופרטיים לעמותות וארגונים המחלקים את המזון לעניים.
• עידוד של גידול עצמי: בגינות, במרפסות ,באדני חלונות, ובשטחים עזובים וציבוריים- גידול של צמחי בר למאכל, ירקות, ועצי פר
• חינוך תזונתי נכון: אוכל בריא ומזין אינו בהכרח יקר. התמקדות באכילת קטניות כמקור חלבון זול, בריא ומספק יכולה לשפר את תזונתם של אנשים מעוטי אמצעים.