בלי פאניקה! מה עושים כשלקטנטן יש חום גבוה?

אין תחושה מתסכלת יותר להורים מאשר כשהילדים שלהם חולים. ככל שהם קטנים יותר, כך חוסר האונים שלנו מולם גובר. איך נדע אם הם סובלים? מתי יש לגשת לרופא או אפילו למיון?

אחת ולתמיד, מהו חום גבוה ואיך מודדים?

אחד הסימנים הראשונים שעוזרים לנו להבין את מצבו של התינוק או הפעוט הוא חום גופם. "חום תקין נחשב חום הנע בין 36 מעלות ל-37.9 מעלות. מידת החום הנחשב 'גבוה' תלויה בצורת המדידה ובמרחק  מליבת הגוף. המדידה המדוייקת והאמינה ביותר היא מדידת החום בחלחולת ("מדידה רקטלית"). במדידה זו, טמפרטורה של º38 ומעלה נחשבת חום. מדידה במדחום בפה תחשב גבוהה כבר מ-37.5, ובאוזן אפילו מ-37.3. ככל שטכניקת המדידה פחות חודרנית התוצאות הינן פחות מדוייקות ולעיתים שתי מדידות רצופות יתנו ערכי טמפרטורה שונים". כך מסביר ד"ר אבישי קרן, מומחה לרפואת ילדים במכבי."כאשר אנחנו חושדים שיש לילד חום, אני ממליץ על מדידה אחת לפחות רקטלית, שהיא המדידה הכי מדוייקת. לאחר מדידה אחת שכזו, אין חשיבות מרובה למדידות חוזרות של חום, ודי לעקוב אחר מצבו הכללי של הילד."

יש לו חום? אל תכנסו לפאניקה!

לעיתים, ההחלטה האם לקחת את הילד לרופא או לנסות לטפל בילד בעצמו אינה פשוטה. כאשר הורה חושש שמדובר במקרה חירום, הוא עלול להגיע באמצע הלילה למיון גם שלא לצורך. כיצד נדע איך לנהוג במקרה שלילד יש חום? ד"ר קרן מרגיע: "החום עצמו הוא לא מחלה, אלא תגובה של הגוף למזהם אשר תוקף אותו. החלטה על פנייה לרופא לא תלויה רק בחום, אלא בסימנים נוספים שהילד 'משדר' לנו".

אבל כאשר מדובר בתינוק קטן הנוהל הוא שונה. "עד גיל חודשיים, זיהום חיידקי מסוכן יכול להתבטא רק בחום ולא לתת סימנים נוספים ולכן די בחום מעל 38 מעלות כדי לבצע בירור רפואי על מה ולמה החום. לא כדאי להמתין עד שמתגלים סימני מחלה נוספים ולא כדאי לבדוק אם החום ירד אחרי אקמול. יש לפנות ישירות לבדיקת רופא".

"אצל תינוקות ופעוטות גדולים יותר", מסביר ד"ר קרן, "ניתן להתרשם בבית מהמצב הכללי שלו. האם הוא בוכה כל הזמן? האם הוא מקיא? ישנוני? לא רוצה לינוק? מתקשה לינוק או לאכול מהבקבוק? האם גם לאחר שאנחנו מורידים לו את החום הוא נראה לנו לא טוב? או לחילופין הופיעו סימנים אחרים, כגון הקאה חוזרת (מעבר ל 3-4 פעמים), אפאטיוּת, ישנוניוּת, אנחות או מאמץ נשימתי ניכר (כך שרואים את הצלעות בולטות בזמן הנשימה) –במקרים כאלה יש להתיעץ עם מוקד אחיות בהקדם, ולשקול יחד איתן פניה למיון או למוקד."

"לעומת זאת, כאשר לילד יש חום אך הוא שמח, מחייך, עירני ופעיל, או אחרי שנתנו לו תרופה להורדת חום הוא מתנהג היטב ונראה "כאילו בריא", אין צורך למהר לבדיקת רופא וניתן לחכות יום יומיים עד שנפנה לבדיקה".

הגוף נלחם במחלה

"חום מרמז לנו שיש מחלה לילד. אבל אין כל ערך או חשיבות במלחמת חורמה נגד החום. החום עצמו הוא מנגנון הגנה של הגוף שלנו כנגד המזהמים התוקפים אותו" מסביר ד"ר קרן. "מערכת החיסון שלנו עובדת טוב יותר בחום וככה הגוף שלנו יעיל יותר במלחמתו נגד הוירוסים והחיידקים שתקפו אותו. אין כל טעם בהורדת החום רק בכדי להשיג מטרה של חום מתחת 38 מעלות. לא הוכח בשום מחקר רפואי שהורדת החום מרפֵּאת את המחלה או מועילה לגוף. להיפך, שימוש בתרופות המורידות חום כנראה מאריך את משך המחלה (!)"

אז מתי נמליץ על שימוש בתרופות להורדת חום? ד"ר קרן מסביר "כאשר הילד סובל ממחלת החום שלו. כלומר, אם לילד יש חום 38.5, ואפילו 40, אבל הוא שמח וטוב לב,  עירני וחייכני,  אוכל ושותה – אין צורך לתת לו טיפול להורדת החום. אם הילד ישן ללא כל הפרעה, אין טעם להעיר אותו כדי למדוד את החום וכדי להוריד לו את החום. לחילופין, אם לילד יש חום, ואפילו לא גבוה (38.1, לצורך העניין), אבל הוא נראה סובל או חלוש וישנוני – אז יש טעם לתת תרופה להורדת חום. באותה דרך נבדוק אם הילד מגיב לטיפול התרופתי. ילד שקיבל תרופה להורדת החום, ואכן חומו ירד מ-40 מעלות ל-39 מעלות, ומצבו הכללי השתפר, הוא נעשה עירני ושמח, מבחינתנו נוכל לנשום לרווחה. עצם השיפור במצב הכללי מראה שהילד הגיב לתרופה ואין שום רווח נוסף מלהמשיך ולהוריד לו את החום אל מתחת ל 38 מעלות."

המנעות זה שם הסיפור

"ישנן מספר דרכים לשמור על הילדים מפני מחלות החורף, אך אף אחת מהדרכים לא נותנת לנו 100% הגנה" מסביר ד"ר קרן."בראש ובראשונה, חיסוני השגרה וחיסוני השפעת מוכיחים את יעילותם שנה אחר שנה במניעת הדבקות במחלות הילדות ובשפעת, ויעילותם מתקרבת להגנה מלאה".

אבל כיצד אפשר להיות בטוחים שהילד שלנו לא יידבק מילדים אחרים בגן?

"לצערי, התופעה של מתן נורופן בבוקר מוקדם לילד, ושליחתו אל הגן  על תקן 'בריא' נפוצה מאוד במחוזותנו. הילד הזה מגיע לגן ומהווה מקור להדבקת שאר חבריו. הוא עצמו סובל, כי הוא לא מרגיש טוב במהלך אותו יום, ובנוסף אליו יסבלו  גם שאר חבריו לגן- אשר נדבקו ממנו, והוריהם ויאלצו לעבור את אותה מסכת יסורים של מחלה, חום, ביקור אצל הרופא, איבוד ימי עבודה וכו'… צריך להקפיד לא לשלוח ילד לגן עד שימלאו 24 שעות ללא חום. רק אז נחשב הילד בריא ורשאי לחזור לגן".

"כמו כן חשוב לשמור כמה שיותר על הגיינה בזמן טיפול בילד חולה, ובשאר אחיו הבריאים. רוב המחלות הויראליות מועברות במגע ובדרך האויר – הפרשות מהאף ומהפה. הקפדה על שטיפת ידיים עם מים וסבון לאחר טיפול בילד החולה ולפני טיפול בשאר ילדי המשפחה, והמנעות מהשכבתו לישון סמוך לילדים בריאים יכולים לעצור את 'שרשרת ההדבקה' ולמנוע מכל שאר בני המשפחה להדבק. מאותה סיבה, כדאי לאוורר את הבית במהלך היום."

"צריך לזכור שחום הוא לא מחלה, הוא רק סימן למחלה" מסכם ד"ר קרן. " מטרת הטיפול היא להדביר את המחלה ולא נגד החום. החום עצמו הוא טוב(!) לגוף החולה ואין כל מטרה להיחלם בו. הוא מהווה מנגנון הגנה לילד הנלחם במחלה הזיהומית שתקפה אותו. לעיתים, בלית ברירה, אנחנו מוותרים על מנגנון הגנה זה, כדי לשמור על מצבו הכללי הטוב של הילד. אנחנו צריכים לעשות תפנית בגישה שלנו ולא לראות בחום אויב, אלא מגן".

אז החום מגן על גופנו? נכון שזה נשמע מעט מוזר – ולעיתים קשה לנו הפנים משהו שנשמע חדש, אבל יש להודות בכך – זה הגיוני!