בקרת נזקים – על פעילות גופנית ושברי מאמץ
אין ספק, האביב שבאוויר "עושה לנו לזוז". בין אם אנחנו חובבי ספורט, כאלה שרוצים להכין את הגוף לקראת הקיץ, או סתם בטטות כורסה שמרגישים שבשלה השעה לתזוזה, מזג האוויר האביבי עושה חשק לחזור לפעילות גופנית. אבל גם פעילות גופנית, מבורכת ככל שתהיה, חשוב שתהיה מבוקרת ותיעשה בהדרגה ובבטיחות על מנת להימנע מנזקים. אחד הנזקים שעלול להיגרם הוא שברי מאמץ, כמו שמסביר ד”ר נתן ברוק, מומחה בכירורגיה אורתופדית של כף הרגל והקרסול ממכבי שירותי בריאות.
מהו שבר מאמץ?
שבר מאמץ נגרם מעומס מתמשך על העצם. העומס עלול להפוך סדק זמני לשבר קבוע, אם הוא נמשך לאורך זמן ללא מתן הזדמנות לעצם להתאושש. מיקומן של עצמות כף הרגל והעומס המתרכז בהן הופך אותן לנפגעות העיקריות של שברי המאמץ ולכן מרביתם מופיעים ברגליים.
יש שני סוגים של שברי מאמץ. הסוג הראשון מתרחש כשהעצם תקינה, אך יש לחץ מוגבר כתוצאה מעומס המופעל עליה. מקרים כאלה מתרחשים לרוב בגיבושים לצבא, התחלת אימונים אינטנסיבית, או פעילות גופנית לא מבוקרת. סוג זה יכול להיגרם גם משימוש בטכניקות אימון או ציוד לא נכון. הסוג השני קורה כאשר מקור הבעיה בתהליך חולני בעצם, כמו אוסטיאופורוזיס או התדלדלות העצם כתוצאה ממחלות שונות.
כיצד נבחין בשברי מאמץ?
הסימן הראשון לשבר מאמץ, בלי קשר לסוגו, הוא כאב. הכאב יכול להופיע באופן חד או בהדרגה לאורך מספר ימים. סימן נוסף הוא נפיחוּת באזור הכואב, והיא שכיחה בעיקר בכף הרגל ובשוֹק. בתחילה צילומי הרנטגן יהיו תקינים, אך כשבועָיים-שלושה לאחר הופעת הכאב ניתן יהיה לזהות בצילום סדק דק או יצירת עצם חדשה באזור הפגוע. מיפוי עצמות וMRI- יכולים לאשש את האבחנה בתקופה הראשונה של הופעת הכאב.
כיצד נטפל בשברי מאמץ?
הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות במקרים של שבר מאמץ הוא מנוחה. הכאב והנפיחות פוחתים עם ההפחתה בנשיאת המשקל או הפעילות וכך מתאפשר לעצם להחלים ולתקן את עצמה. זמן המנוחה הדרוש תלוי בחומרת השבר. ככל שהמנוחה מוחלטת יותר, כך יתקצר זמן ההחלמה.
שברי מאמץ של כף הרגל יטופלו לרוב בעזרת נעל או סנדל עם סוליה קשיחה במשך 3-4 שבועות. לעיתים שילוב של גבס והימנעות מלאה מדריכה יהוו טיפול הולם. שברי מאמץ במקומות מסוימים בכף הרגל והקרסול מחלימים לאט מאוד בשל אספקת דם מועטה. בשברים אלה יש צורך בתקופת טיפול ארוכה יותר או בטיפול ניתוחי כדי לאפשר להם להחלים.
