המתח שבין האשלגן לנתרן – בדרך ללב שלך

רמה נמוכה של אשלגן בדם (Hypokalemia) היא תופעה נדירה באנשים בריאים, אולם עלולה להיות מסוכנת בשל השפעתה על תפקוד הלב.

אביבה שמש, דיאטנית קלינית, הסבירה לנו על האשלגן, היכן הוא נמצא ומי נמצא באוכלוסיית הסיכון .

אביבה, מהו אשלגן?
אשלגן הוא מינרל חשוב מאוד לגופנו והוא נמצא בכל תא ותא שלנו. יש לו תפקידים רבים וחשובים, בהם שמירה על תפקוד שריר הלב. במעברים מסביבת התאים אל תוך התא ובחזרה, האשלגן נמצא ביחסי גומלין קבועים עם יסוד חשוב נוסף – הנתרן. למעשה, המשחק בניהם גורם למטען חשמלי שיוצר התכווצות של תאי שריר בכלי הדם ובלב, ולחילוף חומרים תקין בכליות.

ירידה ברמת האשלגן בדם עלולה, לכן, לגרום להפרעה בקצב הלב ובהתכווצות שריר הלב וכן להפרעות בתפקודי הכליה ובלחץ הדם. חשוב לא לגרום לבהלה ולהדגיש כי נדיר שמחסור כזה יקרה. יתרה מזו – אנשים בעלי לב בריא, גם אם רמת האשלגן בדמם תרד, לא יסבלו מהפרעות – זוהי תופעה נדירה מאוד.

מי עלול לסבול מההפרעה?
מחסור באשלגן באנשים בריאים קורה כאשר צריכת האשלגן יורדת לפחות מגרם ביום. אם נבדוק את רמת האשלגן במזון שלנו נמצא כי במאה גרם תאנים, מולסה ואצות ים יש כגרם אחד של אשלגן. במאה גרם פירות יבשים, אגוזים ואבוקדו ישנו חצי גרם אשלגן. וב-100 גרם תרד, עגבניה, ברוקולי כרובית גזר ופירות כגון בננות קיווי תפוזים, בשר בקר וכבש יש למעלה מרבע גרם. רובנו אוכלים ביום יותר ממרכיב אחד מתוך הרשימה כך שהסיכוי לחסר הינו כמעט בלתי אפשרי.

אך במצבי חולי שונים ושימוש בתרופת מסוימות גוברת הסכנה לירידת רמת האשלגן בדם:

  • הכליה היא האחראית לאיזון רמות האשלגן בדם. לכן, אם יש בעיה בכליה אזי יש אפשרות שרמת האשלגן תרד באופן משמעותי עד כדי מחסור
  • אצל אנשים בעלי מחלת לב שינויים ברמות האשלגן בדם יכולים להיות מהותיים יותר מבדרך כלל
  • תרופות משָתנות(למשל כטיפול ביתר לחץ-דם) – אחת מתופעות הלוואי של אותן תרופות היא ירידה ברמת האשלגן
  • שלשול קשה או ממושך, כגון אצל אנשים עם מחלת מעי כרונית קשה
  • חומרים משלשלים (לקסטיבים)
  • הקאה קשה או ממושכת, כגון אצל אנשים עם מחלת קיבה קשה או בעלי הפרעות  אכילה שמלווים בהקאה (בּוּלֶמיה)
  • כשיש חסר משמעותי במגנזיום בגוף – יורד גם האשלגן
  • במצבים מטאבוליים קשים, כגון חמֶצת (אצידוזיס) בעקבות סוכרת שאינה מאוזנת

הספרות הרפואית מכירה גם מספר מקרים של אנשים בריאים אשר לקו בהפרעה לדוגמא אנשים ששותים קוקה קולה באופן קיצוני, מעל 4 ליטרים ביום או אנשים שאוכלים סוכריות אניס (סוכריות לקריץ, סוכריות "סוס") באופן מוגזם. ההולנדים למשל, ידועים ככאלה הצורכים באופן קיצוני את הסוכרייה והרופאים שלהם מכירים את התופעה וערוכים לה.

האם ניתן לתקן את המצב או שזהו נזק בלתי הפיך?
ראשית, חולים הנמצאים בקבוצת הסיכון ו/או שנוטלים תרופות המשפיעות על רמת האשלגן חייבים להיות מודעים לבעיה, לצרוך יותר אשלגן (המצוי במזונות רבים, למשל בננות, אבוקדו, גזר, עגבניות ואף עוף ודגים) ולהגביל את צריכת הנתרן. הזכרנו כבר, ששני היסודות האלה נמצאים במתח תמיד השומר על האיזון שלהם בגוף ולכן במצב של חסר אשלגן הגבלת כמות הנתרן במזון תגרום לפחות אובדן של אשלגן בכליה.
ואם כבר הגענו למצבי חסר משמעותיים – נצטרך לקבל טיפול רפואי הכולל מתן אשלגן לגוף בצורות שונות תוך ניטור רמת האשלגן בדם.