הספורט נשאר במשפחה

כולנו רוצים ילדים בריאים ופעלתנים, שמרגישים בנוח עם גופם ומגלים יכולות מוטוריות טובות. לכישורים כאלה ניתן להגיע דרך ספורט, אבל איך מקרבים את הילד לעולם הספורטיבי? חנה אלקלעי, פיזיותרפיסטית ויועצת לפעילות גופנית, ממליצה לזהות תחילה שאין גורמי סיכון בריאותיים אצל הילד – בעיות אורתופדיות משמעותיות, בעיות לב וכדומה, ורק אז להתחיל.

הכלל החשוב ביותר הוא להתאים את סוג הספורט לאופי הילד – מה יגרום לילד הנאה. ומה יספק לו אתגר מצד אחד, אבל בלי לחץ מופרז מצד שני. כדאי לייצר מסגרת ספורטיבית נוחה לילד, שתשתלב במהלך החיים הרגיל שלו ולא תדרוש "הקרבה" לוגיסטית גדולה למשל.

"היום מותר לילדים כבר מגיל 6 להתאמן בחדר כושר. אבל לילד הממוצע הכי הגיוני לאפשר סביבה טבעית לפעילות: משחקי כדורגל בשכונה, טיפוס על עצים, סיבובי אופניים עם החבר'ה, או חוג ספורטיבי שבחר. ישנם  ילדים שדווקא הסביבה המוגנת בחדר הכושר המותאם או בחוגים ייעודיים  תתאים להם יותר. לדוגמה – ילדים מאוד שמנים או מסורבלים  עלולים לחוש שלא בנוח בסביבת משחק רגילה (משחק כדורגל במגרש בשכונה), לאלו תתאים מסגרת יותר מגוננת".

"בכלל", מזכירה אלקלעי, "במחקרים נמצא שהגורם שמעודד ביותר ילדים לפעילות גופנית הוא דוגמא אישית". בילויים  משפחתיים הכוללים פעילות גופנית, ודוגמה אישית של הורים שמתאמנים בעצמם – יעודדו ילדים לעסוק בפעילות גופנית בצורה היעילה ביותר.