התאומים בדרך! איך מתכוננים?

את הבשורה לתאומים, מקבלים ההורים בשלבים די מוקדמים של ההריון, עובדה שמשאירה להם מספיק זמן להתכונן לקראת הלידה. ובכל זאת, ההתרגשות לקראת לידת תאומים היא כפולה ומכופלת, ומעלה אינספור שאלות. רינה גנץ, אחות טיפת חלב במכבי משיבה לחלק מהשאלות החשובות ביותר.

בכל זאת – תאומים, איך נדע מי אכל ומתי?

כדאי מאד בשבועות הראשונים להכין טבלת רישום של מי אכל כמה ומתי, מי עשה צרכים ומתי. הרישום עוזר לעשות סדר – במיוחד במצבים של איבוד שליטה ועייפות מתמשכת שקוראת עם לידת תאומים.

את הלילה כדאי לחלק לשניים ולעשות תורנות: עד 2 בלילה הורה אחד תורן ,ומשעה 2 ההורה השני תורן. כך לכל הורה תהיה שינה רציפה של מספר שעות. אין צורך ששני בני הזוג יהיו ערים בו זמנית בלילה.

מותר לבקש עזרה מגורמים חיצוניים – עזרה לא פוגעת באיכות ההורות. להורה יש קושי בלקבל עזרה בעיקר כי זה גורם לו או לה לתחושה שאינו הורה מספיק טוב. ההורה צריך לקחת בחשבון כי אם לא יאפשר עזרה הוא עלול להגיע לקריסה – ואז לא יהיה מי שיטפל בתאומים. קבלת עזרה גם מאפשרת להורה להיות רק עם אחד התאומים ולהקשר אליו טוב יותר. זו סיטואציה המאפשרת היכרות קרובה יותר עם כל תאום בנפרד.

חשוב להתייחס ל"אופי" של כל תאום ולא לשכוח לתת תשומת לב גם לתאום "הרגוע" והשקט יותר. הורים לתאומים לעיתים חיים בתחושה שהם אינם הורים "טוטאליים" כי כל הזמן ההורות שלהם מתחלקת בין שניים. זה אכן נכון בשנים הראשונות – אך סביב גיל 4 שנים, כאשר התאומים מתחילים ללכת לחברים ולהיות עצמאיים יותר, זו הזדמנות מצויינת ל-"פיצוי" ולאפשר לכל תאום זמן איכות יחידי עם כל אחד מההורים.

מאכילים ביחד ובנפרד?

הנקת תאומים בו זמנית היא אפשרית וחוסכת זמן – דבר המאפשר לאם מעט זמן לנוח בין הארוחות. כדאי מאד להיעזר בכריות הנקה – כך התאומים יכולים כל אחד להישען על כרית הנקה ולינוק כל אחד משד אחר. באותה מידה אפשר להאכיל את התאומים בו זמנית מבקבוק (במידה ולא יונקים(. גם כאשר התזונה היא מבקבוק, רצוי שההורה ישב עם 2 כריות הנקה לידו – ויגיש כך את הבקבוקים לתינוקות – כך ניתן לשמור על מגע גוף עם התאומים תוך כדי ההאכלה – בניגוד להאכלה כאשר התאומים נמצאים בתוך סל-קל.

נכון שהם מאוד חמודים בלבוש התואם, ובכל זאת, האם זה כדאי?

חשוב להתייחס לתאומים בבית – כמו שני ילדים יחידאים. לדוגמא – גם הלבוש שלהם – רצוי שיהיו מעט שונה אחד מהשני, רצוי שלכל אחד יהיה המוצץ שלו, המיטה שלו. מומלץ להכין מגירה אחת לכל תאום בנפרד – ועוד מגירה של דברים המשותפים לשניהם. יש לזכור כי אנו רוצים שהתאומים יפתחו אישיויות נפרדות – ואת זה הם יוכלו לעשות רק אם נתייחס אל כל אחד מהם בנפרד. גם כשמדברים אליהם רצוי לדבר אל כל אחד ביחיד ולא ברבים– למשל: "עכשיו אתה הולך לעשות אמבטיה" ולא "עכשיו אתם הולכים לעשות אמבטיה". את הפניה יש לעשות אל כל ילד בנפרד – ממש בפניה פנים מול פנים – כדי שכל תאום יצור את הנפרדות מהתאום השני.

להרגיע תינוק אחד שמתעורר בלילה בבכי זה גם ככה קשה, מה עושים שהתאומים מעירים אחד את השני?

בהתייחסות לשנת תאומים יש דמיון רב לשנת תינוק יחידאי שיש לו אחים גדולים יותר. תמיד יש סיכוי שבכי התינוק יעיר את אחיו הישנים איתו בחדר– אך עם הזמן כל האחים הישנים באותו חדר – בין אם זה אחים גדולים ובין אם זה אחים תאומים, לומדים להמשיך לישון ולהתעלם מהבכי של התינוק שהתעורר.

ומה לגבי התפתחות השפה?

השפה מחייבת קשר מבוגר-ילד. בהורות לתאומים, בגלל שיש לכל אחד מהם חבר, יש נטייה להוריד את השעות הורה-ילד. מלכתחילה כל ילד מקבל פחות זמן הורה, כי יש עוד ילד. הילדים משחקים ביניהם, אז ההורים נוטים לקחת פסק זמן מהטיפול בהם. כל ילד מעסיק את השני. בנוסף, התאומים פונים אחד אל השני כדי לקבל עזרה ולא פונים להורים, ואז שוב מגיעים לפחות זמן הורה-ילד. באינטראקציה של הורה -ילד, כאשר יש יותר מילד אחד בבית, ההורה רוצה לתקתק עניינים – ואז אנחנו "עושים" במקום "לדבר". אם ילד יחיד בבית, יותר קל להסביר כל דבר שנעשה גם לפני שנעשה אותו. כאשר יש יותר מילד אחד – השימוש במילים מתקצרת – ואז הילד נחשף לפחות מלל. בנוסף – נוטים לדבר אל התאומים ביחד ולא עם כל אחד לחוד.

בהתפתחות שפה אנחנו צריכים להתייחס לרצונות שלנו ולצרכים שלנו. אם אין לנו את זה כי אנו לא "נפרדים" מהתאומות – אנו מתקשים לפתח שפה. במיעוט המקרים תאומים מפתחים שפת תאומים – שפה שרק הם מבינים – במקרה כזה כדאי לחשוב על הפרדת התאומים במסגרות הגן – כי חשוב מאד שכל תאום יפתח את היכולות האינדיוידואליות שלו גם כלפי העולם כולו, ולא רק כחלק ממסגרת "התאומים".

קישורים

סרטון המדגים את "שפת התאומים":
http://www.youtube.com/watch?v=_JmA2ClUvUY