כבר לא ילד – איך מתמודדים עם בגרות מינית מוקדמת של הילד?

התפתחות מינית מוקדמת בקרב ילדים היא תופעה שהולכת ותופסת מקום משמעותי בתרבות השפע של העולם המערבי.

מחקר שנערך לאחרונה בארה"ב בקרב 4,131 ילדים ברחבי המדינה מצא כי ילדים ממוצא לבן ומוצא היספאני נכנסים לגיל ההתבגרות בגיל 10 לערך ובקרב ילדים אפרו-אמריקאים גיל ההתבגרות מתחיל כבר בגיל 9. כשליש מהילדים התחילו את גיל ההתבגרות כשנתיים לפני הזמן.

בניגוד למה שהיה מקובל לחשוב עד כה, ההתפתחות המוקדמת של הבנים זהה לזו של הבנות.

התבגרות מוקדמת היא לאו דווקא סימן חיובי, לכן החוקרים בודקים בבהילות מה הגורם לשינוי הדרסטי. "התבגרות מוקדמת היא סימן המעיד על תהליכים רפואיים וחברתיים שמתרחשים בחברה שלנו וחשוב לבדוק את זה" אומר אחד המדענים שהשתתף במחקר. המחקר לא מצא מדוע גיל ההתבגרות הולך ומקדים. אך ההערכה היא כי ה"אשמה" מוטלת על מרכיבים המצויים במזון המהיר התעשייתי ועל זמן טלוויזיה ומחשב רבים מידי.

במחקר נבדקו 2 פרמטרים: התפתחות שיער ערווה ראשוני וגדילת האשכים. ידוע כי הופעה מוקדמת של בגרות מינית לאו דווקא מצביעה על סיום מוקדם של ההתפתחות. במחקר נמצא כי הגיל הממוצע בו הסתיים תהליך ההתפתחות היה זהה אצל כל הילדים מכל המוצאים – בסביבות גיל 15. כאמור, שליש מילדים אלו הגיעו לסיום התהליך כשנתיים מוקדם יותר. אך אלו שהחלו את ההתפתחות מוקדם יותר לא בהכרח סיימו אותה לפני כולם.

הורים נוטים לחשוב כי ילדיהם יגיעו לגיל ההתבגרות בסביבות גיל 12-13, כאשר למעשה השינוי מתרחש כבר בגיל 10, וכבר בגיל זה הילדים נאצלים להתמודד עם שינויים בגופם ועם תחושות מיניות שונות.

התפתחות פיזית אמנם חיובית ובעזרתה הילד הופך לנער וגופו מתעצב והופך חזק ושרירי, אך להופעה מוקדמת של סימנים אלה יש גם תופעות לוואי, והילד בגיל 10 נדרש להתמודד עם תופעות שאין לו הכלים הפסיכולוגיים והכישורים החברתיים להתמודד עמן בגילו הצעיר.

בעוד שאצל הבנות השינוי נראה לעין, והן נאלצות להתמודד עם תופעות כגון התפתחות השדיים, אצל הבנים השינוי אינו בולט, ולעיתים רק הם מבחינים בשינוי בגודל האשכים ובצמיחת שיער הערווה,

בהתפתחות רגילה מגיעה גם בשלות נפשית והשינוי ההתנהגותי המתאים לגיל, אך כאשר ההתפתחות מתרחשת מוקדם מהרגיל, השינוי ההתנהגותי  אינו מסונכרן עם הגיל הביולוגי, דבר אשר עלול לגרום להורים או למחנכים לחשוב שההתנהגות שלהם בעייתית.

כאן נכנס לתמונה תפקידם של ההורים בחיי הנערים הצעירים. הורים צריכים לגלות מודעות לשינויים המוקדמים המתרחשים בגופם של ילדיהם ולשוחח עמם על השינויים העתידים לבוא. מעורבות הורית עשויה להרגיע את הילד ולתת לו ביטחון כי מה שקורה לגופו הוא טבעי ונורמלי. מעורבות זו יכולה לסייע לו להתמודד עם השינויים הפיזיים. גילוי הבנה גם לשינויים הנפשיים וההתנהגותיים שמתרחשים אצל הילד יאפשרו להורה נתיב תקשורת פתוח עמו ויפחיתו את התסכול אשר מתלווה לגיל מסובך זה.

לקריאה נוספת:

http://children.webmd.com/news/20121020/earlier-puberty-age-9-10-average-us-boy