חזרה לשגרה זה בכלל לא רע
טיפ ראשון להערכות עם הילדים לקראת השנה החדשה: דיון ותיאום ציפיות. ספטמבר כבר כאן ואיתו שנת הלימודים החדשה והקושי בלחזור למסגרות. איך בכל זאת נחזור לשגרה בדרך מנצחת? נדב הריס, פסיכולוג במכבי, משתף אותנו במספר טיפים שכדאי לכולנו לדעת.
- למה קשה לנו כל כך במעבר מחוסר שגרה אל השגרה?
חוסר השגרה נתפס כפחות תובעני, יותר מהנה ופעמים רבות מלווה בחופשה, כשהשגרה מסמלת את ההפך. אם נתבונן סביבנו נבחין שמרבית האנשים חותרים לאיזון בין היציבות בחיינו לשבירת השגרה. מי שחייו שיגרתים לאורך זמן ממושך עלול להרגיש ניוון, כשמצד שני, מי שנופש יתר על המידה עשוי להרגיש לאחר זמן תחושה של חוסר סדר. האיזון בין השניים מפרה אחד את השני.
בהקשר לחזרה ללימודים ולמסגרות בספטמבר, ניתן להבחין שקיים הבדל בין ילדים בגילאים שונים. מרבית ילדי הגן שמחים לחזור לגן משום שהם נהנים במסגרת זו. ככל שהילדים גדלים, הם נוטים יותר להשתעמם בבית הספר ולכן עלולים לשמוח פחות מהחזרה אליו. עם זאת, יש מבין הילדים שחווים שעמום גם בחופש.
יש לציין שהחזרה לשגרה מארגנת את מחדש את ההרגלים והסדר המשפחתי מחדש, כך שכל אחד יודע למצוא את מקומו בצורה הטובה ביותר. בחופשה קיימת אינטנסיביות משפחתית ואינטימיות רבה יותר, מה שיוצר סיכוי רב יותר לחיכוכים.
- איך נערכים לקראת החזרה לשגרה?
- מומלץ לסמן את תאריך החזרה ללימודים בתאריכון או לכתוב אותו בפתק שנתלה במיקום מרכזי, ולעשות תזכורות לקראת תאריך זה. כמו כן, כדאי לעשות תיאום צפיות בנוגע לדברים שאנחנו רוצים להספיק עד לחזרה לבית הספר. בימים שלפני תחילת הלימודים, כדאי להתחיל "להחזיר את השעון" בקרב ילדים שהתרגלו להירדם מאוחר.
- בתהליך החזרה לשגרה ישנם "טקסים" שונים כמו קניית ציוד משותפת או שיחת היכרות עם המורה בימים האחרונים של החופש. אפשר לנצל את הזמן הזה גם לטובת חשיבה עם ילדינו על דרכים ליצירת שנה מוצלחת יותר מהקודמת. בגילאים הצעירים יותר אפשר לחשוב ולהחליט על חוגים ללכת אליהם, ועל דרכים להתנהל מול המורים בצורה טובה יותר. ניתן להתייחס לקשרים החברתיים: לחשוב מה ניתן לשנות או כיצד ניתן לפתור בעיות שעלולות להתעורר בזירה זו.
- מומלץ גם לדבר על הרגלי הלמידה וציפיות משותפות לארגון נכון של סדר היום, למשל, בנוגע לפרקי מנוחה ומועדים להכנת שיעורי הבית.
- בנוסף, חשוב לחשוב גם על העשרת החיים מעבר לבית הספר בעזרת חוגים ומסגרות שונות. אם הילד לא מעוניין בכך, אפשר לערוך כמה ניסיונות של בדיקת חוגים ומסגרות שונות, מעין "תפריט טעימות", ולאחר כמה שבועות להחליט עם הילד מהם החוגים והמסגרות אליהם יתחייב לאורך זמן.
- נסו לשלב חוגים שיש בהם פעילות ספורטיבית.
- חשוב גם לדון עם הילד גם בנוגע להצטרפות לפעילויות חברתיות כמו תנועות נוער שונות, ספורט קבוצתי ועוד.
- ניתן לנצל את תקופת ההתארגנות מחדש לשם קביעת לוח זמנים משפחתי. ניתן להתייחס הן לימי חול והן לסופי שבוע. בהתייחסות לימי החול, כדאי להגדיר את פרקי הזמן בהם ניתן לצפות במסכים השונים, מועדים למחויבויות השונות, להתייחס למועדי השינה ואף לזמנים בהם מקיימים משחק משותף בין ההורה והילד, דבר שיכול לסייע מאוד לתקשורת הבין-אישית. בהתייחסות לסופי השבוע – ניתן לתאם ציפיות, לדוגמא, בנוגע לזמנים בהם הילדים קובעים מה עושים ומתי המבוגרים.
- איך נסביר לילדינו על חשיבות סדר יום קבוע?
נשאל אותם מה הם מעדיפים ונשתף אותם בהחלטות. למשל, איזה סדר יום הם רוצים לנהל בבוקר? אם הם רוצים לקום מאוחר ולהתארגן במהירות זה בסדר, אך אם הם לא מספיקים – מהם הפתרונות עליהם ניתן לחשוב יחד.
- מה עושים אם למרות החזרה לשגרה עדיין קשה לילדינו להתרגל אל סדר היום?
מילת המפתח היא התקשורת בין ההורים לבין הילדים, ככל שיושקע מאמץ בתחום זה גדל הסיכוי לפתרון בעיה זו ואחרות מתוך שיתוף פעולה. ייתכן וקושי שיתעורר בנושא זה עשוי להצביע על בעיה רחבה יותר, המצריכה התייחסות מצד אנשי מקצוע. את אלה ניתן לאתר במסגרת השירותים המוענקים על ידי הקופה.
- איך מרגילים ילדים לישון מוקדם?
תלוי בגיל ובאופי הילד. הצבת גבולות וקביעת עובדות ב'שטח' עשויה להיות רלוונטית לגילאים צעירים, בזמן שעם מתבגרים עמדה זו יכולה להיות לרועץ. שיחה ב'גובה העיניים', על נושא זה ושאר הנושאים שהוזכרו עשויה להיות יעילה יותר. ככל שהשיחה תתמקד בציפיות ההדדיות בין ההורים לילדים ובדרכים לפתרון משותף של בעיות ואתגרים, כך גדל הסיכוי לשיתוף פעולה.
