למקומות, היכון, שן?
הסברה הרווחת היא שפעילות גופנית תורמת לשיפור איכות השינה. ובכן, יש לה אמנם השפעה מעולה על חילוף החומרים, לחץ הדם, מצב הרוח והבריאות הכללית, אבל מחקר חדש מגלה שלפעילות גופנית יש מעין אפקט פלצבו (תרופת דמה ללא השפעה פיזיולוגית שיש לה השפעה נפשית חיובית) וכך עצם המחשבה שפעילות גופנית משפרת את השינה, אכן גורמת לנו לישון טוב יותר.
במחקר השתתפו 862 סטודנטים שדווחו במהלכו כמה זמן הם מקדישים לאימונים. החוקרים גם ביקשו מהם לדרג את כושרם הגופני בסולם שבין 1 ל-10 ולהעריך את איכות השינה שלהם בסולם שבין 1 ל-8. מהמחקר עלה כי אין התאמה בין ההשקעה של חלק מהסטודנטים בפעילות גופנית להערכתם בנוגע לכושרם הגופני. יותר מ-16% מהסטודנטים שהעריכו כי רמת הכושר הגופני שלהם נמוכה, נמנו דווקא על אלה הקדישו את הזמן הרב ביותר לאימונים. במלים אחרות, הם התאמנו יותר מרוב הסטודנטים, אבל הרגישו שלא עשו מספיק.
אותם סטודנטים התלוננו גם על בעיות שינה, אף על פי שמבחינה אובייקטיבית הם נהנו משינה באיכות טובה. החוקרים מצאו שאין כמעט התאמה בין היקף האימונים לאיכות השינה. ההשפעה העיקרית על איכות השינה הייתה נפשית: ככל שהמשתתפים האמינו יותר בכושרם הגופני, איכות השינה שלהם הייתה גבוהה יותר.
החוקרים הסבירו כי בכל הנוגע לקשר בין פעילות גופנית לשינה, יש חשיבות רבה יותר לגישה בה נוקט כל אדם, מאשר לאימונים שהוא מבצע בפועל, מסקנה שעולה בקנה אחד עם ההנחה שלהם, שאימונים גופניים אינם תורמים בהכרח לאיכות השינה.
עם זאת, האמונה המקובלת היא, שפעילות גופנית משפרת את איכות השינה. כך עולה ממחקרים נוספים שנערכו בעשור האחרון, שמשתתפיהם דיווחו כי ישנו טוב יותר בימים שבהם התאמנו.
לפי ניתוח מדוקדק של התוצאות, הקשר בין פעילות גופנית לשינה רופף ביותר. רוב משתתפי המחקר אמרו שהם ישנים היטב בסופי שבוע בהם יש להם זמן להתאמן, אבל הם גם נמצאים בסביבה רגועה יותר – בלי עבודה, דד-ליינים, ישיבות וכו'.
המלצת החוקרים אם כן, היא להימנע מעיסוק יתר בשאלה האם התאמנתי מספיק או איך זה משפיע על השינה כיוון שלפעמים זו הסיבה לנדודי השינה.
