מה ההבדל בין תיון לחליטה?
כל חובב תה ודאי מכיר את ההתלבטות, מה להניח בתוך המים הרותחים – תיון או חליטה? אך האם עצרתם פעם לחשוב מה ההבדל בין שתי האפשרויות? ליאורה חוברה, דיטאנית קלינית במכבי, מסבירה בקצרה וגם נותנת כמה המלצות
חליטה היא דרך מסורתית של רפואת צמחי המרפא למצות מצמח את המרכיבים הפעילים שלו כדי להשתמש בהם לצורך ריפוי וטיפול בבעיות בריאות שונות.
אפשר להכין חליטה מחלקי צמח שונים – עלים (נענע), פרחים (קמומיל), קליפת גזע (קינמון), זרעים (שומר) ועוד.
המינון הסטנדרטי להכנת חליטת מרפא הוא כפית צמח על כוס מים רותחים. כדי ליהנות מהייתרונות הבריאותיים של החליטה חשוב מאד לא לשתות מיד את הנוזל, אלא לכסות את הכוס לכ-10 דקות לאחר הכנסת התערובת ורק אז לשתות לגרגר, לחבוש וכיו"ב.
ומה ההבדל בין חליטה לתיון? ובכן, התשובה פשוטה – תיון הוא למעשה סוג של חליטה אלא שכמות הצמח קטנה מאוד ולכן גם עצמת ההשפעה הרפואית מצומצמת.
חשוב לזכור כי צמחי מרפא מכילים חומרים פעילים מבחינה רפואית ולכן בשימוש קבוע מומלץ להתייעץ עם מטפל מוסמך בצמחי מרפא.
הנה כמה הצעות לחליטות חורף טעימות, שיועילו גם לבריאותכם וגם יגדילו את כמות השתיה:
חליטת אבקת קינמון – להמרצת הדם ותחושת חימום בחורף
חליטת עלי מליסה – להרגעה ושינה טובה
חליטת זרעי קימל – להקלה על נפיחות במערת העיכול
חליטת פרי החמוצית – למניעת דלקות בדרכי השתן
חליטת קליפות הדרים – למצבי הצטננות וליחה
