מכה מתחת לעקב – דלקת בגיד אכילס
לפי האגדה במיתולוגיה היוונית אכילס הוטבל ע"י אמו בעודו תינוק בנהר, כדי שגופו יתחשל כפלדה ויהיה חסין לפגיעות. אך בגלל שאחזה אותו בעקבו, העקב לא חושל ולמעשה היה זה האיבר החלש בגופו. עד היום הביטוי "עקב אכילס" הוא מושג המתאר נקודת תורפה.
דלקת בגיד אכילס, היא כבר לא סיפור מיתולוגי, אלא פציעה לא נעימה שמטרידה אנשים רבים.
ד"ר נתן ברוק, מומחה בכירורגיה אורתופדית, כף רגל וקרסול, מסביר על התופעה והטיפול בה.
"גיד אכילס הוא גיד המחבר בין השוֹק לכף הרגל. הוא אמנם הגיד הגדול ביותר, אך גם הגיד העומד בעומס הכי גדול ולכן הוא נקרע בשכיחות גבוהה ואף מוּעד להתפתחות דלקת כרונית בקרב אנשים רבים, הן ספורטאים והן אנשים שלא עוסקים בספורט".
מה למעשה יכול לגרום לדלקת בגיד אכילס?
"פציעות בגיד אכילס עלולות להיגרם מעומס לא מאוזן שמופעל עליו. סיבות שכיחות לדלקת הן חזרה מהירה ופתאומית מדי לאימונים לאחר הפסקה ממושכת, הוספת עלייה או מדרגות לתוכנית האימונים או הגברה מהירה מידי של מהירות או מרחק הריצה. יש פציעות שמקורן במאמץ מתפרץ כגון "ספרינט" וקיימים מצבים של שימוש יתר בגיד אכילס על רקע חוסר גמישות.
עם אילו תלונות יגיע אדם שסובל מדלקת בגיד אכילס?
הסובלים מדלקת יתלוננו לעיתים קרובות על כאב אחרי מאמץ, שמחמיר בהדרגה ככל שהאימון מתעצם ועל נוקשות בגיד עם הקימה בבוקר או לאחר ישיבה ממושכת. ייתכנו גם נפיחות ורגישות באזור חיבור גיד אכילס אל העצם שמאחורי העקב.
מה הטיפול הניתן?
"ראשית אציין שחשוב להגיע לבדיקה אצל רופא, כיוון שכאב באזור יכול להיגרם אף מקרע חלקי או מלא ולא רק מדלקת. הטיפול יותאם לחומרת הפגיעה בגיד, אך יכלול בד"כ מנוחה, כלומר הפסקה מוחלטת של הריצה לתקופה של שבועיים עד חודשיים. ניתן להתאמן בספורט אירובי אחר דוגמת שחייה.
נוסף על המנוחה ימליץ הרופא בד"כ על תרופות נוגדות דלקת, תחבושת לחבישה ייעודית של הגיד, מדרסים עם הגבהה לעקב ותרגילי מתיחה לגיד אכילס ושרירי השוֹק.
ניתוח הוא מוצא אחרון והוא מוצע כשיש גירוי מתמיד של הגיד, בשל בליטה של עצם. הניתוח מאפשר להסיר את גורמי הגירוי ובמהלכו מתוקנים הקרעים בגיד. לאחר הניתוח הרגל מושמת בגבס לתקופת החלמה ושיקום.
