מספיק לפחד כל כך מהשמש!

בתקופה האחרונה אנחנו שומעים על יתרונות הויטמין D, שתלוי בחשיפה לשמש. מצד שני אנחנו נמנעים מחשיפה ממושכת לשמש כדי להימנע מנזקים אחרים.  ד"ר אבי הרמן, מומחה לרפואת משפחה במכבי שירותי בריאות מסביר מהו בעצם אותו ויטמין ומדוע אנחנו זקוקים לו כל-כך.

ד"ר הרמן, למה וויטמין Dכל כך חשוב?

עד לפני שנים אחדות ויטמין Dהיה ידוע כחשוב לבניית העצם ומניעת מחלות הקשורות לפגיעה בעצמות, כגון אוֹסטֵיאוֹפּוֹרוֹזיס, הנובעת מבריחת סידן ומחלת הרָכֶּכָת, הנובעת ממחסור בויטמין Dבגיל הילדוּת ונחשבת היום למחלה נדירה תודות למוּדעוּת למחלה ולגורמים לה. בשנים האחרונות התגלה, שהויטמין מועיל גם בדרכים רבות אחרות, כגון מניעה וטיפול בסוגים שונים של מחלת הסרטן ומחלות לב וכלי דם. התגלית הזו בולטת במיוחד בשלושה סוגי סרטן נפוצים מאוד והם סרטן המעי הגס, סרטן השָד וסרטן הערמונית. כמות גדולה ומספקת של הוויטמיןהויטמין עשויה להפחית את הסיכון ללקות בסרטנים מהסוג הנ"ל עד 50%.
בנוסף, לא יודעים בדיוק מדוע, אבל ויטמין Dמפחית את הסיכון לפתח סוכרת נעוּרים.
בעקבות התגליות החדשות, הקהילה הרפואית החלה לבדוק יותר ויותר את יתרונות הויטמין וכן את הימצאותו בגופם של המטופלים. כיום, רופאים בודקים  את רמת הויטמין אצל אנשים הנמצאים בקבוצות סיכון, במגוון אוכלוסייה רחב.

מהו המקור לויטמין D?
ידוע לנו, שהמקור הטבעי לויטמיןD הוא ביצירתו בעור שלנו בהשפעת קרני השמש. אנחנו חיים במדינה שטופת שמש ולכן בעבר חשבו שאין מחסור בויטמין אצל רובנו, אך מתברר כי לכשליש או יותר מהאוכלוסייה בישראל יש חוסר בוויטמין. אין תשובה חד משמעית למה זה קורה. סיבה אפשרית אחת היא שעם הזמן המוּדעוּת לנזקי השמש והחשש מפני סרטן העור גרמו לאנשים להימנע מחשיפה לשמש. אנחנו מרוויחים מצד אחד אך מפסידים מצד שני. סיבה נוספת היא שעות העבודה הארוכות בתוך משרדים או מבנים המונעים מאתנו להיחשף לשמש באופן מספק.

אבל יש גם מקורות נוספים לויטמין D.  בדגי-ים ובשמן דגים כגון מקרל, סלמון, טונה והרינג, יש כמות גבוהה מאוד של הויטמין. כך גם בכבד עוף ובחלמון של ביצה. בנוסף, היום יש חברות מזון המעשירות את הדגנים ומוצרי החלב בוויטמין Dבאופן יזום. ולבסוף, יש כמובן תוספי מזון עם ויטמין D.

אז כמה וויטמין Dאנחנו צריכים? יכול להיות שיהיה לנו עודף?
לחוששים שבינינו אין מה לדאוג מעודף של וויטמין D. נדיר מאוד שאדם יאובחן כבעל עודף מסוכן של הויטמין. ההמלצה היא שלאדם יהיה מעל 30 ננוגרם למיליליטר של ויטמין Dוהערך המינימאלי התקין הוא 20 ננוגרם למיליליטר. כאשר יש פחות מ- 10 ננוגרם למיליליטר זה מדד נמוך מאוד לכל אדם ורצוי לשפר זאת באופן יזום.
כאשר החוסר הוא בינוני, בין 10-30 ננוגרם למיליליטר, והאדם נמצא באוכלוסיית סיכון- מומלץ גם כן לשפר זאת באופן יזום.  במצב של מחסור משמעותי מומלץ לקחת במשך כמה חודשים תוספי מזון (כדורים או טיפות) של ויטמין D, במינון יומי של 400-800 יחידות בינ"ל.

כמובן כדאי  להתייעץ בכל מקרה עם הרופא.

מי נמצא באוכלוסיית הסיכון?
אוכלוסיית הסיכון הראשונה במעלה היא אוכלוסיית הנשים לאחר הפסקת הוסת. לנשים אלה יש סיכון גבוה יותר לפתח בעיות עצם ואוסטיאופורוזיס. גם אנשים עם היסטוריה משפחתית של בעיות בעצם ואנשים הנמצאים בתת משקל הם בסיכון גבוה למחסור בויטמין D.
אוכלוסייה נוספת בסיכון היא נשים בהריון. בשנים האחרונות התגלה כי ויטמין Dמשפר לא רק את בריאוּת האישה אלא גם את בריאות הילוד. רמות מספיקות מפחיתות את הסיכון לרעלת הריון, תינוקות לאמהות בעלות רמות טובות של הויטמין נולדים בריאים יותר, יש להם פחות סיכון לחלות בטרשת נפוצה בבגרותם ורמת האינטליגנציה שלהם גבוהה יותר.

 אוכלוסייה שלישית שראוי להתייחס אליה היא אנשים מעל גיל 65. בגיל המבוגר שכיחות המחסור בויטמין D  עולה ומאידך עולה גם החשיבות שלו למניעה ולטיפול במצבים האופייניים לגיל (אוסטיאופורוזיס, סרטן ומחלות לב וכלי-דם) .