תסמונת התשישות הכרונית (מחלת היאפים)

על מחלת היאפים שמעתם? לא, אנחנו לא מתכוונים לאותם יאפים שהיו בשנות ה-80, אלא לתסמונת הגורמת לתשישות כרונית אשר נכון לימים אלה עדיין לא ידוע מה גורם לה להתפרץ. ד"ר מיכאל ויינפאס, רופא משפחה, מסביר על התופעה ועל הטיפול בה.

מהי בעצם תסמונת התשישות הכרונית?

"תסמונת התשישות הכרונית (CFS – Chronic Fatigue Syndrome) מתאפיינת בתשישות ממושכת ובתסמינים נוספים שאינם חולפים לאחר מנוחה. הגורם לתסמונת אינו ידוע והיא נפוצה יותר אצל נשים מאשר גברים.
"תסמיני התשישות הכרונית מגוונים ויכולים להופיע גם במגוון מחלות אחרות, ומכאן נובע הקושי באבחונה. הם יכולים להתבטא בתשישות לאחר מנוחה, בחולשה, בכאבי ראש, בפגיעה בזיכרון ובריכוז, אבל גם בתסמונת המעי הרגיז, בדיכאון, בבלוטות לימפה מוגדלות וכו'. באופן כללי, אנשים הלוקים בה מתקשים לתפקד בחיי היום-יום. לעתים היא חולפת מעצמה לאחר כמה חודשים, אך לרוב היא נמשכת 3 שנים ויותר. חומרת המחלה משתנה מאדם לאדם, כרבע מהם אף מרותקים למיטה".

מה גורם למחלה?

"נכון להיום לא קיים הסבר אחד להופעת המחלה. יש כמה תאוריות, כגון סיבה זיהומית של חיידק או נגיף, הפרעות פסיכיאטריות כמו חרדה ודיכאון, תפקוד לא תקין של תעלת היונים, חשיפה לרעלנים מסוימים או רגישות כימית לחומרים. יש אף תיאוריה המקשרת בין התסמונת לעודף ברזל.

"היפותזה אחרת היא כי שינויים גנטיים מסוימים המשולבים עם קווי אופי אופייניים הם גורמים מקדימים להתפתחות המחלה, בשילוב עם גורמים נוספים.

"תאוריה חדשה מציעה כי הידבקות בנגיף XMRV היא האחראית היחידה לתסמונת התשישות הכרונית‏‏. אם תאוריה זו נכונה, ואכן אותר הקשר בין המחלה לנגיף, ייתכן שיהיה אפשר בעתיד לאבחן את המחלה, ואף להביא לריפויה.

"בדרך כלל המחלה פורצת מיד לאחר שפעת או תקופה מסוימת אחריה, ומתבטאת בעייפות, בדיכאונות או בשניהם גם יחד. התסמינים דומים לאלו של מחלת הנשיקה, של טרשת נפוצה, של פיברומיאלגיה או של דלקת כבד. יש לכן לשלול קיום מחלות אחרות על מנת לאבחן במדויק את תסמונת התשישות הכרונית. ככל שמזהים את המחלה מהר יותר, כך קל יותר להתמודד איתה".

מה הטיפול המוצע כיום למי שאובחן בתסמונת?

"הטיפול כולל פעילות גופנית מבוקרת, תרופות אנטי-דיכאוניות הפועלות על מערכת העצבים המרכזית ושינוי התזונה והרגלי האכילה. כיוון שהמחלה עשויה להימשך זמן רב, והיא פוגעת קשות בתפקוד היומיומי, החולים עלולים לפתח דיכאון ותחושת תסכול שמכבידה עוד יותר על מצבם. לפיכך יש חשיבות רבה בטיפול משולב של תרופות ותמיכה נפשית. אולי בהמשך הטיפול יהיה מבוסס על תרופות אנטי-וירליות".