נפלאות הסושי

סושי פנימי

הוא שונה, הוא מיוחד, הוא נושא עמו ניחוחות וטעמים ממקומות אקזוטיים ורחוקים ומסתבר שהוא גם די בריא… למרות שמקורו במזרח הרחוק, תפס הסושי מקום של כבוד בעולם הקולינריה הישראלי והגיע הזמן להכיר אותו קצת יותר מקרוב. רעיה ויינשטיין דיאטנית קלינית RD מאמנת לבריאות ומנחת קבוצות במכבי מספרת ומסבירה.

בשנים האחרונות, נכנס הסושי לתזונה הישראלית, גם כמאכל יומיומי וגם כמאכל  חגיגי באירועים שונים.

סביב הסושי עולות הרבה שאלות כגון: האם  הסושי בריא? האם כל הסוגים של סושי מזינים? האם מתאים לשלב סושי בתהליך ההרזיה?

כדי להבין טוב יותר מהו סושי, חשוב  שנסתכל על הרכיבים שלו. מי הם "המשתתפים הקבועים" בסושי?

סושי (על פי ויקיפדיה) הינו מאכל יפני, המורכב מאורז בחומץ, המשולב עם מרכיבים שונים, כגון: דג נא או מעושן, אצות מאכל וירקות.
הנה הסבר קצר על כמה מן המרכיבים העיקריים נפגוש בסושי:
האצה נורי – אצת ים, המשמשת להכנת מאקי וטמאקי. האצה עוברת גריסה ויבוש בתליה וכך נוצר דף אצה. האצה עשירה בויטמינים ומינרלים, אינה מכילה שומן ועשירה בברזל.
אורז עגול – דומה ברכיביו התזונתיים לאורז רגיל, הוא קצר ומעט דביק יותר, עשיר בפחמימות ודל בסיבים. אורז מהווה רכיב מרכזי בסושי ומספק את רוב הפחמימות בארוחה הכוללת סושי.
חומץ אורז – חומץ העשוי מאורז מותסס או יין אורז ומשמש להכנת סושי, אך יש לו גם שימוש נרחב במטבח המזרח הרחוק.
דג נא – הדגים הנפוצים בסושי בארץ הם –  סלמון וטונה אדומה. הדגים הללו מעלים את ערכו התזונתי של הסושי, מכיוון שהם מכילים אומגה 3 וחלבון איכותי.
תחליף צמחוני  – בעיקר טופו, הנותן תחליף צמחוני לחלבון שיש בדג.
ירקות – ירקות הפופולריים בהכנת סושי הם גזר, מלפפון, עירית, אספרגוס וירקות נוספים.
אבוקדו – מרכיב נפוץ בסושי בישראל. מכיל חומצות שומן רב בלתי רוויות ונותן טעם מיוחד לסושי

מכיוון שרכיב העיקרי בסושי הוא אורז, הרכיבים הנוספים שנבחר הם אלה שיקבעו את ההבדל התזונתי וגם ערכו הקלורי של כל מנת  סושי.

בסושי עם אצה נקבל יותר מינרלים. בסושי המכיל דג נקבל יותר חלבון איכותי ויותר באומגה 3.  בסושי המכיל כמה סוגי ירקות שונים נקבל יותר סיבים וויטמינים.

סושי יכול להחליף ארוחה ולתת מענה לרכיבים תזונתיים ההכרחיים.

האם הסושי הינו מאכל בריא?  אפשר בוודאות להגיד כן.

מהן התוספות והכמויות המומלצות?
הסושי נראה קטן ובגלל כמות סיבים קטנה יחסית, ועיכול קל יחסית, אנחנו נוטים לאכול יותר ממה שהגוף שלנו צריך.

במקרים רבים, הסושי בארץ יכיל תוספות עשירות בנתרן (מלח) וגם עתירות יותר בקלוריות ואת זה כדאי לקחת בחשבון. דוגמאות לכך הם:  רטבים כגון ספייסי מיונז וטריאקי, רולים בטמפורה (טמפורה: הינו בצק מטוגן בשמן עמוק), תוספת גבינה שמנת ועוד.

כיצד נוכל להנות מארוחת סושי וגם להרוויח מן התרומה התזונתית שהסושי יכול לספק?

  1. כמות – אם נאכל 1-2 רולים ונשלב סלט ירקות או ירקות בכל צורה אחרת, נקבל כמות סיבים יפה, נשבע יותר מהר וכך, לרוב, נשמור על כמות מתאימה.
  2. כדאי לוותר על הטמפורה ולבחור בסושי "נקי".
  3. מומלץ להפחית בשימוש ברטבים העשירים במלח ושומן. בחרו באחד או שניים מהרטבים המוצעים והחליטו מראש על הכמות.
  4. חשוב לזכור, שאוכל זו גם הנאה. לא מומלץ  לספור קלוריות ושומן, אלא מומלץ לחשוב מראש כיצד אנו נהנים מהמנה מבלי לעבור את תחושת השובע הנעימה.

לסיכום – סושי יכול להיות בחירה טובה כמנה במסעדה, להזמין הביתה או להכין בבית לבד. זהו מזון עשיר במינרלים, חלבון וחומצות שומן רב בלתי רוויות, במיוחד סושי המכיל דגים ואבוקדו. הוא טעים, קל לעיכול, בדרך כלל אינו מכביד על הגוף. יחד עם זאת, כמו בכל דבר, חשוב לשמור על מידה ולבצע בחירות  מושכלות.