נשים בחדר התאוששות… גברים עדיין בחדר ההמתנה

מטרו-סקסואל היא כבר לא מילה גסה, וגברים מתחילים לגלות בשנים האחרונות את עולם האסטיקה והיופי. אך האם גישתם של הגברים לניתוחים פלסטים השתנתה? והאם התהליך עצמו שונה מזה של הנשים הניגשות לניתוח? ד"ר יעקב זילר, מומחה לכירורגיה פלסטית במכבי, מסביר בכתבה.
כשהתבקשתי לכתוב מאמר על ניתוחים פלסטיים/קוסמטיים בגברים ובין היתר להתייחס להבדלים בינם לבין נשים נזכרתי מיד ביצירת המופת המגדרית אודות גברים ממאדים ונשים מוונוס. המרחק בין המינים בנושא המרתק של ניתוחים פלסטיים אמנם אינו אסטרונומי אבל הוא בהחלט מאפשר לנו המנתחים מספר תובנות ייחודיות שאנסה להתייחס אליהן בקצרה.
גברים אכן מוטרדים מהמראה החיצוני שלהם וחלקם אף שוקל טיפול או ניתוח פלסטי לשיפורו. סקרים רבים בעולם המערבי מראים באופן מובהק שמספרים אלה עולים בהדרגה עם השנים. למרות זאת, וכך יאמרו רוב העוסקים בתחום, הקהל הטיפוסי בחדרי ההמתנה של המנתחים הוא נשי ברובו.
גברים שכן פונים לייעוץ ובסופו של דבר לניתוח עושים זאת, על פי נסיוני, מסיבות מאוד מוגדרות ומדויקות. חלקם בגיל העמידה וב-"סיבוב שני" של זוגיות, לעיתים עם בת זוג צעירה מהם, ואף שוקלים להביא צאצא לעולם. מצב כזה הוא לעיתים סיבה מספקת עבור גבר לחפש דרכים לשיפור המראה ואף לעבור ניתוח לשם כך.
אם נסיר מהמשוואה את בני העשרה שעושים ניתוחי אף בהמוניהם, גברים מתמקדים במספר ניתוחים מצומצם: הם עוברים הקטנת חזה ע"י שאיבת שומן, ניתוח עפעפיים להסרת הקפלים והשקיות, לעיתים מתיחת בטן וניתוח להצמדת אפרכסות בולטות. נדיר לראות גברים שעוברים מתיחת פנים.
גברים מתלבטים הרבה יותר מנשים לפני ההחלטה על ניתוח. לרובם אין קבוצת תמיכה קרובה, הם נוטים להיות חשאיים בנושא, לעיתים אף מתביישים בכך. התהליך לפני הניתוח ארוך יותר, הם מאוד דקדקניים וחקרנים לגבי הניתוח, תהליך ההחלמה והתוצאה הצפויה.
באופן מובהק, גם לאחר הניתוח, גברים מביעים אי שביעות רצון מתוצאתו יותר מאשר נשים העוברות ניתוח דומה. האם זה ביטוי מאוחר לספק בדבר הצורך  בניתוח או תחושת חרטה ובושה? קשה לדעת. אחת המסקנות הברורות מכך היא, שתהליך ההכנה לניתוח אצל גברים צריך להיות הרבה יותר קפדני מאשר אצל נשים ורצוי לא להשאיר אף שאלה ולו גם הזניחה ביותר ללא מענה ברור.
מנתחים פלסטיים דוחים לעתים מטופלים פוטנציאליים מסיבות שונות. מנסיוני האישי אוכל להעיד כי ביקשתי מיותר גברים מאשר מנשים להמנע מניתוח פלסטי לאחר שזיהיתי אצלהם קושי ניכר בהבנת התהליך המורכב על כל הקשיים, הסיכונים והשינויים הכרוכים בו.
מעבר למה שכבר נאמר בכתבה, קיימים כמובן שיקולים טכניים שונים בתכנון וביצוע ניתוחים אצל גברים: חשבו למשל על ניתוח הקטנת חזה אצל גבר שבו נדרשת לא רק שאיבת שומן אלא גם הסרת עודפי עור. ניתוח כזה מותיר אחריו צלקות ומאחר וגברים לא נוהגים ללבוש חזיה על שפת הים/בריכה נוצרת בעיה קשה. לגברים יש לרוב שיער קרקפת קצר ואף דליל המשפיע על מיקום החתכים והצלקות בניתוח למתיחת פנים וצוואר. יותר מכך – הצלקות תהיינה תמיד גלויות ובמקרים בהם ההחלמה לא תקינה עם צלקות מעובות ובשרניות מדובר בצרה צרורה.
לסיכום – מטרת הכתבה אינה להרתיע גברים מניתוחים פלסטיים , אלא להדגיש הבדלים שחלקם לא מובנים מאליהם בינם לבין הקהל הנשי הפונה לניתוחים פלסטיים. בחירה טובה של מנתח, הבנה מלאה של הניתוח ורמת ציפיות ריאלית ומבוססת יאפשרו גם לגברים להעז ולנסות יותר מבעבר.