סימני אזהרה – יקירכם סובל מהפרעה דו-קוטבית

בארה"ב, 6 מליון אמריקאים סובלים מהפרעה דו-קוטבית, או בשמה המוכר – "מאניה דיפרסיה". לא תמיד פשוט לזהות את סימני האזהרה, וכתוצאה מכך רק אחד מכל ארבעה חולים מאובחנים בתוך 3 שנים. אך אבחון נכון יכול לאפשר לסובלים מהמחלה לקבל טיפול בעזרת תרופות, ולזכות בהזדמנות לחיות חיים נורמאלים.

הפרעה דו קוטבית יכולה להופיע במספר אופנים ודרגות חומרה, אלו שני הסוגים הנפוצים יותר:

הפרעה דו קוטבית I: היא ההפרעה הקלאסית יותר בה החולה מחליף לסרוגין בין מאניה מלאה לדכאון. לעיתים, המאניה והדיפרסיה הם כה חמורים עד כדי כך שהם הופכים לפסיכותים – כלומר החולה מתנתק מהמציאות ע"י מחשבות שווא או הזיות.

הפרעה דו-קוטבית II– מקרה פחות חמור ויותר נפוץ. במצב זה ישנן תקופות דכאון המתחלפות עם "היפומאניה" – גרסה מתונה יותר של מאניה. אנשים עם היפומניה לעיתים פורים מאוד ומתפקדים היטב. כאשר הסימפטומים לא מטופלים, והופכים ליותר קיצוניים, החולה עלול לפתח את ההפרעה הקלאסית.

את סימני האזהרה של הפרעה דו-קוטבית לא תמיד קל לזהות והן עלולות להיות מאובחנות בטעות כדיכאון קליני, הפרעות קשב וריכוז, השפעת סמים או סתם מצבי רוח.

6  סימני אזהרה למאניה:

1.  אופטימיות יוצאת דופן, חברתיות או עצבנות. במהלך תקופת המאניה, החולים חשים באופוריה. חלקם מדברים בלי סוף ובכל מקרה הם מתנהגים בצורה שונה מהנורמה.
2. דיבור וחשיבה מהירים.  חולים הנמצאים במאניה, בנוסף לכך שהם מדברים מהר, מחשבתם יכולה להיות מוסחת. זו הסיבה שלעיתים מאבחנים הפרעה דו-קוטבית כהפרעות קשב וריכוז.
   איך ניתן להבדיל בין השניים? מומחים מסבירים כי הפרעה דו-קוטבית היא אפיזודית, בעוד שמבוגר הסובל מהפרעות קשב וריכוז סובל מהן מילדותו.
3. אנרגיה אינסופית. ההתנהגות האנרגטית בתקופת המאניה גורמת למטופלים לדבר על פרויקטים חדשים, לעיתים לא כל כך נבונים. אם החולה גם מוסח בקלות, הוא יקפוץ לפרויקט אחר לפני שישלים את הראשון.
4. אימפולסיביות והתנהגות הרסנית– חולים בתקופת המאניה נוטים להגיע להוצאות כסף גדולות או להסתבך בהשקעות מסוכנות.
5. צורך מועט בשינה. שינה של שעות ספורות בכל לילה יכולה להיות סימן להפרעה דו-קוטבית, אך היא יכולה להצביע גם על דכאון וחרדה.
   איך נדע לאבחן כי מדובר בהפרעה דו-קוטבית? במקרי דיכאון וחרדה, הסובלים מנדודי שינה נוטים להיות מאוד עייפים במהלך היום. מישהו שנמצא בתקופת המאניה לעולם לא יחוש מותש.
6. תחושה מנופחת של ערך עצמיגבוה תחושה מוגזמת של הכח שלך, הידע או החשיבות שלך נפוצה בתקופת המאניה. חולה המאמין כי יש לו יחסים מיוחדים עם האל אינו מהווה מקרה חריג עבור סובלים מהפרעה דו-קוטבית.

ארבעה סימני אזהרה לדיפרסייה:

1.      תחושת עצבות, ריקנות או חוסר תקווה– אנשים עם הפרעה דו-קוטבית נמצאים רוב הזמן במצב רוח שמונע מהם להביע עניין או הנאה מהחיים.

2.      חוסר אנרגיה ועייפות מתמשכת– לעומת האנרגיה העצומה בזמן המאניה – שלב זה מוביל את האדם לחוש מרוקן מאנרגיה ומוטיבציה. המשימה הקטנה ביותר כמו לצאת מהמיטה נראית לו כבלתי אפשרית.

3.      יכולת מועטה בחשיבה ברורה– אותו מוח שהיה עמוס ברעיונות במהלך המאניה, יכול להיות משותק במהלך הדיפרסיה. דבר המונע מהחולה לזכור דברים ולבצע החלטות.

4.      התנהגות ומחשבות אובדניות– דיפרסיה מובילה לעיתים קרובות להתעסקות בטעויות העבר, כולל כאלו שנעשו בזמן המאניה. בשלב זה מחשבות אובדניות יכולות להופיע. ללא טיפול, הסיכון שהם יבצעו אותם גבוהה.

אם אתם מזהים את אחד מהסימנים האלו במישהו שקרוב אליכם או אפילו אצלכם, זה הזמן לגשת לעזרה וליצור קשר עם רופא המשפחה, פסיכולוג, פסיכותרפיסט או פסיכיאטר.

מקור: http://www.lifescript.com/health/centers/bipolar/articles/10_warning_signs_of_bipolar_disorder.aspx