ריטָלין – לא לכל אחד

לא כל מי שלא מצליח להתרכז בלימודים יש לו הפרעת קשב וריכוז (ADHD) ולא כל אחד יכול להשתמש בריטלין בהנחה שזה ישפר את ביצועיו. ד"ר ברוך בנדיקט סטיר, פסיכיאטר ומומחה להפרעות קשב וריכוז מזהיר משימוש לרעה בסם הממריץ.

בעבר היתה האבחנה של הפרעות הקשב והריכוז נחלתם של ילדים בלבד, שאובחנו בדרך כלל בגיל בית-הספר היסודי כבעלי המאפיינים ההתנהגותיים של סובלים מ-ADHD. אחוז הילדים שסובלים כיום מ-ADHDבאוכלוסיה הכללית הוא כ-6-8 אחוזים ורק כמחצית מהם יתגברו על ההפרעה עד גיל הבגרות. מכאן, שבין שלושה לארבעה אחוזים מהאוכלוסיה הבוגרת סובלים מ-ADHD.

בגרותו של הילד עם הפרעת קשב

את הבוגר הסובל מהפרעת קשב וריכוז ניתן לתאר כאדם אימפולסיבי, הזקוק תכופות לריגושים ונוטה לעתים לפנות לעיסוקים מסוכנים במטרה להגביר את יצור האדרנלין, שמקל על המצב. לסובל מ-ADHDיהיה קשה לשבת בישיבות ארוכות והוא עשוי לסבול מהפרעות בשינה, דיכאון, חרדות וחוסר ביטחון עצמי. בחייהם יתקשו הסובלים מהפרעות קשב להחזיק במשרה לאורך זמן רב, להישאר במערכת יחסים, וחלקם אף עשויים למצוא את עצמם פונים לסמים ואלכוהול כמעין טיפול עצמי קלוקל. הקיצוניים ביותר עלולים אפילו להסתבך עם החוק.

המבוכה הנלווית לאבחון הפרעת קשב וריכוז בידי איש מקצוע (נוירולוג או פסיכיאטר) גורמת לאנשים לעסוק לעתים באבחון עצמי באמצעות שאלונים ומבדקים ברשת האינטרנט. בעוד אלה יכולים לסייע לאנשי מקצוע באבחנה הסופית, הם בשום אופן אינם מהווים תחליף לראיון קליני ולסדרת בדיקות מעמיקה. מטרת הבירור הקליני לאבחן מצבים רפואיים ומחלות שיכולים לגרום לתסמינים הדומים להפרעת קשב וחשוב לשלול את קיומם. בין מצבים אלו אפשר למצוא פגיעות מוחיות, בעיות בתפקוד בלוטת התריס, דיכאון, חרדה ועוד. הזנחה של מקור ההפרעה עשויה לגרום נזק גדול יותר אם הוא אינו מטופל או אם הוא מאובחן באופן שגוי כהפרעת קשב וריכוז.

בין הוויה להתוויה

הטיפול היעיל והמוּכר ביותר, המסייע לכ-80 אחוזים מהסובלים מ-ADHD, הוא הממריץ ריטָלין על סוגיו, כשההבדל בין הכדורים השונים הוא משך זמן ההשפעה והשחרור של החומר הפעיל.

השפעתו המעוררת של הריטלין ויכולתו לסייע בריכוז, משכה את תשומת ליבם גם של מי שאינו סובל מ-ADHD. עבור חלק מהמשתמשים הבריאים מאפשר הריטלין שיפור של יכולת הריכוז, הערנות ותפקוד המוח, ולכן הוא הפך לנפוץ בקרב אנשים שאינם זקוקים לו מבחינה רפואית.

שגרת החיים התזזיתית של שנות האלפיים והמרוץ להשגים, הביאו אנשים לנסות ולשפר באופן מלאכותי את תפקוד מוחם בניסיון לעמוד בקצב המסחרר.

המרוץ הקשה לחיים הקלים

כמובן שכל אחד מאיתנו מעוניין למקסם את הביצועים שלו וזו הסיבה שאנחנו צורכים, למשל, קפה ומשקאות אנרגיה. בקרב סטודנטים רווח בשנים האחרונות השימוש בריטלין כ-"סם לימודים", בניסיון להתמודד עם הלחץ החברתי להצליח ולהצטיין ועם כמויות חומר לימוד גדולות שיש לשנן. שוק שחור של סחר בכדורי ריטלין התפתח באוניברסיטאות בין סטודנטים ולא פעם נכנס לתמונה גם העולם התחתון שממהר לספק אלטרנטיבות ושדרוגים לכדור המוכר.

חשוב לזכור שלשימוש בריטלין ללא ליווי רפואי צמוד, בדומה לכל תרופת מרשם שהיא, השלכות מרחיקות לכת ומסוכנות מאוד. החל מהתמכרות, שמשפיעה באופן קיצוני יותר על אנשים שאינם זקוקים לריטלין מסיבות רפואיות, וכלה בהשפעות על מערכות שונות בגוף, כמו מערכת הלב וכלי הדם. יוצא איפה,שהניסיון לשפר ביצועים עלול לגרום לנזק ממשי ואף מוות.