שומרים על הפה – איך נלחמים בקריוס ובקטוס?
זוכרים את קריוס ובקטוס? זוג החיידקים החביבים והפוטוגניים להפליא, שילדי ישראל למדו לאהוב ולשנוא בו בזמן? כשהם מתנוססים על גבי דפי הסיפור – הכל בסדר, אבל כשהם הופכים לדיירי קבע בפה שלנו הסיפור הופך להיות הרבה פחות נעים והרבה יותר כואב: לילדים בפה ולהורים בכיס.
אז איך בכל זאת מונעים עד כמה שאפשר מהזוג הנודע להגיע לפה שלנו? לשם כך פנינו לד"ר ירון ברנשטיין, סמנכ"ל רפואה במכבידנט.
לקרוא לחיידקים בשמות חיבה זה נחמד, אבל השם הנפוץ למחלה שהם גורמים הוא "חורים בשיניים" או "עששת". העששת היא מחלה זיהומית, הנגרמת עקב הימצאות חיידקים בחלל הפה. החיידקים ניזונים מסוכרים כאשר פירוק הסוכר ע"י החיידקים הללו גורם להפרשת חומצה הפוגעת באמייל השן.
בשלב הראשון העששת לא גורמת לשום תסמינים. בשלבים מתקדמים יותר היא יכולה לגרום תחילה לרגישות ובהמשך לכאב בזמן אכילה ושתייה. בשלבים יותר מתקדמים מופיע כאב ספונטני וכן יכול להופיע זיהום המתבטא בנפיחות וכאב ממושך. ללא טיפול ראוי, יכולה המחלה לגרום לאובדן השיניים הראשוניות (שיני החלב), פגיעה בשיניים הקבועות וכן סיבוכים שיכולים להגיע במקרים קיצוניים לאשפוז בשל זיהום חמור.
כמו בכל מחלה החלק החשוב הינו הליך המניעה. מחלת העששת הינה מחלה זיהומית שהליך מניעתה הינו קל יחסית למחלות זיהומיות אחרות, שאם מקפידים עליו אזי הוא גם הליך יעיל מאד. הליך המניעה, מבוסס על שני עקרונות:
א. סילוק רובד החיידקים מחלל הפה – סילוק החיידקים מסלק את גורמי העששת ומונע את הופעתה.
ב. הקטנת זמינות המזון ובמיוחד הסוכר, לחיידקים שעדיין נשארו בפה.
סילוק רובד החיידקים ושאריות מזון מחלל הפה מתבצע באמצעות צחצוח שיניים בצורה נכונה. נוסף על הצחצוח המכני, מומלץ להשתמש במשחת שיניים המכילה פלואוריד, אשר הוכח כמונע עששת. בגיל מבוגר יותר ילדים אשר מיומנים בכך יכולים לעשות שימוש גם בחוט דנטלי המנקה בין השיניים באזורים אליהם המברשת לא מגיעה.
הקטנת זמינות המזון ובמיוחד הסוכר לחיידקים שעדיין נשארו בפה מבוססת על הרגלי אכילה ושתייה נכונים. הדבר נעשה ע"י אכילה בזמנים קבועים, הימנעות ממזון ושתייה מומתקים עד כמה שניתן ובעיקר מאותם ממתקים דביקים, הנדבקים למשטח השן (בשורה קשה לחובבי נחשי הגומי). לעיסת מסטיק ללא סוכר לתקופה קצרה הוכח גם הוא כיעיל בהליך המניעה. לעיסת המסטיק גוררת הפרשת רוק מרובה, כאשר הרוק יכול לשטוף שאריות אוכל וגם לנטרל במידה מסוימת את החומצה המופרשת על ידי החיידקים.
דבר נוסף שמומלץ לעשות הוא להגיע לביקורת תקופתית אצל רופא השיניים. לרופא השיניים תפקיד חשוב הן בהליך המניעה והן בטיפול בנזק שכבר נוצר.
רופא השיניים עוזר במניעת התפתחות עששת בחריצי השיניים באמצעות ביצוע איטום חריצים בשן וכן מדריך את הילד והוריו בשמירה על היגיינת הפה.
רופא השיניים מטפל גם בנזקים שנגרמו על ידי מחלת העששת. הוא יכול לאבחן את החורים בשלבים מוקדמים ואז לטפל בחורים אלו באמצעות סתימות כאשר החורים שנוצרו הינם קטנים יחסית, או שהרופא יבצע טיפולי מוך השן, טיפולי שורש וכתרים, כאשר הנזק נרחב יותר. במקרים מסוימים לא ניתן לשקם את השן ואז יש לעקור אותה.
