תעודה מתוקה

עצרו וחשבו רגע, האם שמתם לב שבכל פעם שמציינים אירוע חשוב בבתי הספר והגנים, השולחנות תמיד עמוסים בממתקים וחטיפים… האם לריטואל הקבוע הזה יש באמת הצדקה? האם החיבור ה"טבעי" הזה בין ממתקים לאושר הוא מחויב המציאות? האם אפשר גם אחרת? סמדר בן-נון, דיאטנית ילדים במכבי, מעלה, לרגל מועד חלוקת תעודות סוף השנה וחגיגות הסיום כמה נקודות למחשבה שכדאי שכולנו נהרהר בהן מעט…

עוד מעט יקבלו הילדים תעודות. רבים רוצים לפנק את הילדים במשהו לכבוד האירוע. מה ניתן להם?

אני כותבת גם כאמא וגם כדיאטנית ילדים, שמרגישה מעט מוטרדת מהפגזת המתוק הבלתי פוסקת שהילדים שלנו חשופים אליה בביה"ס.

כשמציינים חגים בשעות הלימודים זה ברור שמתבקשים להביא ממאכלי החג ( סופגנייה, משלוח מנות), וכשיש ימי הולדת תמיד מביאים לכיתה עוגה או כדורי שוקולד  – אבל האם באמת צריך לציין כל אירוע באכילת ממתקים? קבלת ספר תורה , חלוקת תעודות, יום המשפחה, יום הולדת למורה ואפילו ביום קבלת חיסונים…  כך יוצא שלפחות פעם בשבוע הילדים מקבלים בשעות הלימודים מזון עשיר בסוכר ושומן מעובדים, מזון שנקרא "קלוריות ריקות" –  כלומר ללא ערך תזונתי. מזון כזה נותן אנרגיה, ותחושת שובע ( גם זה לא תמיד), אך הוא לא תורם במאום לבריאות ולתפקוד הגוף, לא מכיל ויטמינים ומינרלים ואף עלול להכיל רכיבים שיזיקו לבריאות, והדבר חשוב במיוחד כשמדובר בילד בתהליכי גדילה.

אני נתקלת באמירה "מה רע בקצת מתוק?" – ובכן המילה "קצת" מאבדת ממשמעותה כאשר כל הקלוריות הריקות האלה מצטברות ומתווספות על המתוק שהילדים שלנו מקבלים גם בשעות אחה"צ,  לעתים ממש ביציאה מביה"ס ואח"כ בגן השעשועים, בבית, בקניון…

כדיאטנית ילדים אני עדה לאחרונה לתופעה שלא ראיתי לפני כן:  ילדים עם רמות סוכר של 100 – בצום, רמות שמעידות על טרום-סכרת. יש לציין שלא תמיד מדובר בילדים עם עודף משקל… כשבודקים את המחקרים המראים שרמות סוכר של מעל 100 בצום בגיל צעיר יגדילו בהרבה את הסיכויים לפתח סוכרת בהמשך החיים – הדבר בהחלט מאד מדאיג.

אז בואו נחשוב על כל הילדים שמתמודדים מול שפע של פיתויים בכל מקום וצריכים להגביל את האכילה:

על הילדים עם נטייה להשמנה שצריכים ללמוד הרגלים של אכילה נכונה,

על ילדים עם נטייה לעששת שצריכים להפחית צריכת מתוקים חטיפים ומאפים שנדבקים לשיניים,

על ילדים עם קיבה קטנה שברגע שיאכלו עוגה או חטיף לא יאכלו ארוחת בוקר או צהריים מזינה כי כבר אין מקום ואז יקבלו קלוריות ריקות במקום קלוריות מזינות.

אי אפשר ללמוד וללמד תזונה נכונה, סימון מזון  והקפדה על מזון בריא – ואז לאפשר חשיפה מרובה למזון שסותר את כל הערכים הללו…

במקום לומר –  זאת החברה בה אנו חיים ויש ללמד את הילדים מגיל קטן כיצד לדחות סיפוקים –  אולי נחשוב על המסר: האם באמת הדרך היחידה לציין שמחה או חגיגיות היא באמצעות אכילת מתוק?

מוגש כחומר למחשבה.