BMI – כן או לא?
בשבוע האחרון אנחנו עדים לדיון חדש סביב נוסחת ה-BMI. האם היא תקפה? האם היא משקפת את המשקל האמיתי? מיכל סוקמן, דיאטנית מכון סוכרת במכבי שירותי בריאות, מסבירה מהו המדד וכיצד הוא משפיע עלינו.
נוסחת ה-BMI הומצאה על ידי המתמטיקאי והסטטיסטיקאי הבלגי אדולף קטלה. מטרת הנוסחה היתה לייצר מדד קל לחישוב שיאפשר להגדיר את הקשר בין משקל האדם לסיכון הסטטיסטי שלו לחלות במחלות הקשורות להשמנה. BMI הוא למעשה מדד מסת הגוף המתקבל מחישוב של משקל האדם בק"ג חלקי גובהו בריבוע, במטרים. מאז המצאתו נעשו מחקרים רבים על אוכלוסיות מגוונות אשר ניסו להוכיח או להפריך את אמינותו.
ניתן לקבוע היום על סמך המידע שהצטבר שבאוכלוסייה בוגרת צעירה ובריאה הערך החוזה בריאות טובה יותר נמצא בטווח של 20-25. כאשר האדם סובל ממחלות כרוניות שונות או כאשר הגיל עולה, אזי טווח זה אינו נכון עוד ואנו רואים כי דווקא בערכים גבוהים יותר יש שרידות טובה יותר. חשוב להדגיש: מדד זה אינו נכון לילדים ולכן עד גיל 18 אנו עדיין נעזרים בעקומות הגדילה לאבחון.
עם השנים ועם צווי האופנה הורחב הטווח כלפי מטה והיום יש מקומות המחשיבים את הטווח התחתון כ 18.5. ישנם חילוקי דעות לגבי ערך זה. יחד עם זאת ישנה הסכמה שערך הנמוך מ-18.5 מלמד על תת תזונה ומשקל ומקושר למחלות שונות ושרידות נמוכה כתוצאה מהמשקל הנמוך.
הבעייתיות עם מדד ה-BMI ושונות הטווחים הרצויים נובעת מהעובדה שבחישוב אין אנו לוקחים כלל בחשבון את המאפיינים הייחודיים של האדם הנמדד כגון גיל, מין, מוצא, סוג השמנה (אגס או תפוח), מסת שריר, מחלות נלוות ועוד. שילוב של מדד BMI יחד עם מדידת היקף מותן שופכת לנו אור נוסף על מידת הסיכון הבריאותי בו נמצא האדם. יחד עם זאת, רק איבחון מקצועי הלוקח בחשבון את כל מאפייני האדם יכול לקבוע בצורה נכונה מהם יעדי המשקל ומהו ההרכב התזונתי הרצוי לכל אחד.
